כמה אוכל נצטרך ב-2050 כשיהיו בישראל 16 מיליון איש? המלחמה באוקראינה הראתה איך יכול להיווצר מהר מאוד מחסור בחיטה, שמנים ודשנים, ובניגוד למדינות כמו סין וגרמניה, לנו אין גוף שמרכז את הנושא, וכתוצאה מכך גם אין תוכנית בעניין. "באיחוד האירופי קובעים מדיניות חקלאית ל-7 שנים מראש"
https://www.ynet.co.il/economy/article/byww59ptc
צריך לחוקק חוק ביטחון תזונתי, שיחייב את משרדי החקלאות, הכלכלה והאוצר, להכין תכנית ארוכת טווח בעניין", דברים אלה נאמרו על ידי מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, פרופסור רונית אנדוולט, בדיון דחוף שנערך לאחרונה בוועדת הכלכלה בנושא "משבר המזון והביטחון התזונתי המחריף". הדיון נערך על פי בקשתם של ח"כים מהשדולה החקלאית, בעקבות המחסור בעולם בחיטה, שמנים ודשנים, שנגרם בעקבות המלחמה באוקראינה, שרק היום נראה כי מסתמן לו פיתרון חלקי באמצעות ההסכם החדש, אך ברור כי מדובר בבעיה שיכולה בהחלט לחזור גם בהמשך.
[rtl]על רקע דבריו של ראש הממשלה יאיר לפיד, שהתייחס לאתגרי משבר המזון במהלך פגישתו עם נשיא ארה"ב ביידן, מתברר שלמדינת ישראל, למרות היותה "אי בים מוקף אויבים", שלמעט תוצרת חקלאית טרייה, אספקת המזון שלה, ובראשה חיטה, שמן וסוכר, תלויה בייבוא, אין תוכנית אב בנושא. [/rtl]
[rtl]יתרה מזאת, אין גם גוף אחד כמו בארצות אחרות שמרכז תחתיו את נושא ביטחון המזון: כיום הוא מחולק בין גופים שונים כמו רח"ל (רשות חרום לאומית), משרדי ממשלה שונים כמו מל"ח (מלאי חירום לאומי) במשרד הכלכלה, פיקוד העורף, משרד הבריאות וכו'. בנוסף, בניגוד למשק המים, החשמל והתחבורה, בהם יש למדינה תוכניות לטווח ארוך, לתחום המזון המדינה לא הקדישה עד כה חשיבה אסטרטגית. [/rtl]