נתניהו אולמרט וברק ואחרים יואשמו בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות לכאורה-הענישה 50 שנות מאסר בפועל

בית המשפט בהאג יפתח בחקירה מקיטפה שאליה יוזמנו כל חברי הממשלה משנת 2014 ואילך
זאת מסגרת הזמן לחקירה יוזמנו גם כל קציני צהל חיילי צהל בכירי השבכ והמוסד 
ראשי הממשלה כל השרים וכל חברי הכנסת כל ראשי הערים בישובים בשטחים במחלוקת ABC
כל הרמטכלים שרי הבטחון ראשי המלל ומערכת הבטחון
כל אלה שיכולים להיות מואשמים בהם גם חיילים ששרתו משנת 2014 ואילך כולל טייסים קצינים ואנשי קבעי לא יכולים לצאת לחול
כל חברי הכנסת השרים ראשי הממשלה ואנשי מערכת הבטחון כולל משטרה שבכ מוסד לא יכולים לצאת לחול
כל הדפלומטים לא יכולים לצאת לחול 

עמיר פרץ ציפי לבני ואחרים יכולים להיות מואשמים בפשעי מלחמה ופשעם נגד האנושות ולכן לא יכולים צאת לחול מעתה גם עם דרכון דפלומטי.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5556871,00.html

חברי הכנסת משנת 2014 ועד היום השרים בממשלות השונות
ראשי הממשלה בעבר נתניהו ,אולמרט,ברק
שרי הבטחון ושרים לבטחון פנים וכן למעשה כל השרים
ראשי הממשלה אםיטמצאו מספיק ראיות יואשמו בפשעי מלחמה וכן פשעים נגד האנושות 
העונשים הצפוים 50שנות מאסר ועד מאסרי עולם.
אין עונשי מוות בתליה או יריה כי זה בוטל על ידי בית המשפט
ישראל לא מכירה בבית המשפט בהאג או בסמכותו.
הרשות הפלסטינאית כן מכירה בבית המשפט בהאג ובסמכותו.
הרשות הפלסטינאית איננה מדינה ולכן לא יכולה להדיין בהאג
אבל בית המשפט בהאג קבע שהרשות למעשה היא מדינה לכל דבר ועניין.


פשע מלחמה הוא הפרה  חמורה של דיני הלחימה  של המשפט הבין-לאומי  על ידי אדם או קבוצת אנשים, אנשי צבא או אזרחים. בשל חומרת ההפרה, מוטלת אחריות פלילית על מבצעי הפשעים וניתן להעמידם לדין.
פשעי מלחמה
בקטגוריה של פשעי מלחמה נמנות פעולות מהסוגים הבאים (בתנאי שהן מהוות הפרה של חוקי הלחימה ויוצרות פגיעה חמורה באנשים):

• טיפול שאינו נאות בשבויי מלחמה : הוצאה להורג ללא משפט , מניעת טיפול בפצועים, שימוש בעינויים  וכדומה.
  
  
• טיפול שאינו נאות באוכלוסייה אזרחית: רצח , אונס , הגליה , שיעבוד , עינויים, הרס שרירותי של תשתית אזרחית (ללא הצדקה צבאית) וכדומה.
  
  
• שימוש בנשק לא קונבנציונלי .
  
  
• שימוש בילדים כלוחמים .
  
  

פשעי מלחמה יכולים להיכנס תחת ההגדרה של פשעים נגד האנושות , אם יוכח שבוצעו בקנה מידה גדול, בצורה שיטתית, וכחלק ממדיניות רווחת (מפורשת או מרומזת) של סמכות שלטונית.
העמדה לדין של פושעי מלחמה

פשעי מלחמה הם עבירה לפי החוק הבינלאומי, ולכן העמדה לדין בגין עבירות אלה עשויה להיות בפני טריבונל בינלאומי המוקם למטרה זו, בעקבות מלחמה שבה נעשו פשעי מלחמה בהיקף נרחב. טריבונלים מסוג זה:

• בתום מלחמת העולם השנייה  הועמדו לדין כעשרים מראשי המשטר הנאצי בגרמניה, ומרביתם הורשעו כפושעי מלחמה. תיאור מפורט של משפטים אלה מופיע בערך משפטי נירנברג .
  
  
• בתום מלחמת העולם השנייה באוקיינוס השקט הוקם בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק .
  
  
• בעקבות רצח העם ברואנדה  ובעקבות מלחמת בוסניה .
  
  
• בעקבות אמנת רומא  והקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי  ב־2002  לא יהיה צורך בהחלטה מיוחדת על מנת להעניש פושעים כאלו בעתיד.
  
  

בנוסף עשויים פושעי מלחמה להיות מועמדים לדין בארצותיהם, במדינות שבהם ביצעו את הפשעים או במדינות אשר מקיימות סמכות שיפוט אוניברסלית  על פשעים כאלה.

האיסור על ביצוע פשעי מלחמה במשפט הישראלי

מדינת ישראל, החל משנותיה הראשונות, חתמה ואשררה את כל אחת מארבע אמנות ז'נבה משנת 1949, הכוללות סעיף הנוגע לחובה לחקור ולהעמיד לדין את מי שביצעו "הפרות חמורות" של האמנה. יתרה מכך, סעיף 146 באמנת ז'נבה הרביעית^[1]  קובע את חובתן של כל המדינות החתומות על האמנה וחברות בה, כולל ישראל, לחוקק חקיקה הולמת שתאפשר חקירה, העמדה לדין ואף ענישה של מי שאחראי על ביצוען של הפרות חמורות אלה.

פקודת מטכ"ל 33.0133

את ההתייחסות לחובתם של חיילי צה"ל לפעול על פי הוראות אמנות ז'נבה ניתן למצוא בפקודת מטכ"ל 33.0133 שנקבעה בשנות השמונים, ושכותרתה ”התנהגות בהתאם לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל צד להן". הפקודה קובעת את חובת חיילי צה"ל לנהוג בהתאם להוראות ארבע אמנות ז'נבה משנת 1949 וכן בהתאם להוראות אמנת האג בדבר הגנה על נכסי תרבות בעת סכסוך מזוין. סעיף 10 לפקודה, קובע כי בכל פקודת מבצע לקראת הפעלת כוח צבאי בנסיבות שרלוונטיות לאמנות השונות, ישוננו לחיילים הוראותיהן של האמנות.^[2]  פקודת מטכ"ל, שהיא הוראה צבאית פנימית ואינה מקור ישיר לקביעתן של עבירות פליליות, אינה מהווה בסיס להעמדה לדין של מי שנחשד בביצוע פשעי מלחמה. החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 , מהווה חקיקה רלוונטית לפשעי מלחמה, והוא כן היווה בסיס להעמדה לדין של נאצים אשר ביצעו פשעי מלחמה במהלך השואה.

היעדר עקרון אחריות המפקדים בדין הישראלי

בניגוד למה שנהוג במשפט הבינלאומי, בדין הפלילי הישראלי, לא מתקיים עקרון "אחריות המפקדים" בגין מעשים העולים לכדי פשעי מלחמה. בזירה הבינלאומית חלה על מפקדים בצבא, האחריות והחובה לוודא שפקודיהם פועלים בהתאם לדין המקובל, אולם כאמור, הדין הפלילי בישראל אינו מכיל אחריות על מפקדים בגין פעולות פקודיהם.^[


https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94



פשע נגד האנושות
פשע נגד האנושות הוא מונח במשפט הבינלאומי הפומבי  המתאר תקיפה רחבה או שיטתית של אוכלוסייה אזרחית , לרוב רצח  המוני, הגליה או שעבוד .
פשע נגד האנושות נחשב לעבירה הפלילית  החמורה ביותר.
המונח הוגדר רשמית בכתבי אישום  במשפטי נירנברג ^[1]  בשנת 1945 , שבהם עמדו למשפט פושעים נאצים  על חלקם בשואה  ובפשעים נוספים.
היסודות המאפיינים "פשע נגד האנושות"
מדובר במעשים נפשעים במיוחד הפוגעים באופן חמור בכבוד האדם.
המעשים מבוצעים כחלק ממדיניות ממשלתית או כחלק מפרקטיקה רחבה ושיטתית של מעשי זוועה הזוכים להסכמה מצד הרשויות. יסוד ההסכמה אינו מתקיים או נחוץ בנסיבות בהן אין למדינה שליטה במצב, כגון מצב מרידה.
איסור המעשים חל בין שהם מתבצעים בזמן מלחמה ובין שהם מתבצעים בעת שלום.
הקורבנות המובהקים של פשעים נגד האנושות הם, בהכללה, אזרחים.

נקודות ציון מרכזיות בהתפתחות המונח[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

• הצהרת סנט פטרבורג 1868 - מקור הרעיון בדבר קיומם של "דיני אנושות" במסגרת המשפט הבינלאומי מצוי בהצהרה זו שהגבילה את השימוש באמצעי לחימה שונים שנתפסו כסותרים את "דיני האנושות".
  
  
• תקנות האג 1907 - 'פיסקת מרטנס' הכלולה במבוא לתקנות האג משנת 1907 כללה אף היא התייחסות למונח "דיני האנושות".
  
  
• הצהרת ממשלות צרפת, בריטניה ורוסיה 1915 בדבר ביצוע "פשעים נגד האנושות" בהקשר טבח הארמנים  - מציינת את השימוש הראשון במונח "פשע נגד האנושות".^[1]  ההצהרה ראתה בממשל העות'מאני ובפקידיו הבכירים אחראים לפשעים נגד האנושות בגין טבח זה.
  
  
• חוקת נירנברג 1945 - חוקה זו מהווה את האמנה הראשונה שבה נוסחה הקטגוריה של "פשעים נגד האנושות" כהוראה נורמטיבית שמבצעיה נושאים באחריות פלילית אישית. הצורך בקטגוריה זו נבע מהרצון להעמיד פושעים נאצים לדין בגין פשעים שביצעו במהלך המלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית באשר היא, ובכללה נגד אזרחים גרמנים, ומהיעדר האפשרות להעמידם לדין בגין פשעי מלחמה, שכן אלה אינם עוסקים בחובות מדינה כלפי אזרחיה היא.
  
  
• חוק מועצת השלטון מספר 10, 1945 - בחוק זה, שחוקקו בנות הברית על מנת להסמיך את בתי המשפט הצבאיים והמדינתיים שלהם להעמיד לדין נאצים בגין הפשעים שהוגדרו בחוקת נירנברג, נותקה לראשונה זיקה בין פשעים נגד האנושות לפשעי מלחמה או פשעים נגד השלום והיעדר הצורך בהגדרה זו מאפיין את הגדרת פשעים נגד האנושות מאז.
  
  
• פסיקת ה-ICTY בפרשת טאדיץ' 1995 - קבעה כי היעדר הזיקה בין פשעים נגד האנושות לבין סכסוך בינלאומי מזוין משקפת משפט בינלאומי מינהגי.
  
  
• חוקת רומא, 1998 - סעיף 7 לחוקת רומא מגדיר את קטגוריית הפשעים נגד האנושות באופן עדכני ומפורט, הוראה זו משקפת בעיקרה - אף כי לא במלואה - דין מינהגי, והדיון ברכיבי העבירה יתבסס עליה.
  
  

סוגי הפשעים הנכנסים תחת הקטגוריה[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

סעיף 7 לחוקת בית הדין הפלילי הקבוע (אמנת רומא ) מגדיר כל אחד מהמעשים הבאים, כאשר הוא מבוצע כחלק מהתקפה רחבת היקף או שיטתית המכוונת כנגד אוכלוסייה אזרחית, בידיעה אודות ההתקפה, כפשע נגד האנושות:
[list="margin-top: 0.3em; margin-right: 3.2em; margin-left: 0px; padding-right: 0px; padding-left: 0px; list-style-image: none; color: rgb(32, 33, 34); font-family: sans-serif; font-size: 17.5px; background-color: rgb(255, 255, 255);"]
[*]רצח.

[*]השמדה.

[*]שעבוד.

[*]גירוש או העברה כפויה של אוכלוסייה.

[*]כליאה או שלילה חמורה אחרת של חירות פיזית בניגוד לכללי היסוד של המשפט הבינלאומי.

[*]עינויים.

[*]אונס , שעבוד מיני, זנות כפויה , הריון כפוי, סירוס או עיקור בכפייה, או כל צורה אחרת של אלימות מינית בעלת חומרה דומה.

[*]רדיפת קבוצה או קולקטיב  מסוים/ת המבוססת על שיוך פוליטי, גזעי, לאומי, אתני, תרבותי, דתי, מגדרי בהתאם להגדרת מונח זה בפסקה(3) של סעיף זה, או על בסיס אחר אשר הוכר באופן אוניברסלי כאסור על פי המשפט הבינלאומי, כאשר הרדיפה מבוצעת בקשר לאחד המעשים המנויים בפסקה זו או לאחד הפשעים בתחום סמכות השיפוט של בית המשפט.

[*]העלמה כפויה  של אנשים.

[*]פשע האפרטהייד .

[*]מעשים אחרים בלתי אנושיים בעלי אופי דומה המכוונים לגרום לסבל רב, או לחבלה חמורה לגוף או לבריאות נפשית, פסיכולוגית או פיזית.
אולמרט ביטל נסיעה לשווייץ מחשש שייעצר בגין פשעי מלחמה
[/list]



כל הנאמר כאן הוא לכאורה