המחאה החברתית לישראל-SATWORLD.ORG

האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.
המחאה החברתית לישראל-SATWORLD.ORG

המחאה החברתית לישראל. מחזירים את המדינה לידי העם !

Latest topics

התחבר

שכחתי את סיסמתי

התדרים של עידן פלוס

Sun Apr 30, 2017 6:17 pm על ידי ofir_men

התדרים של עידן פלוס הם - אפיק 26 (תדר- 514MHz) במרכז, ואפיק 29 (תדר- 538MHz) בצפון , אלה הישנים ב DVB-T 
האפיקים החדשים שבניסוי הינם : אפיק 28 (תדר- 530MHz) במרכז , ו אפיק 32 (תדר- 562MHz) בצפון . אלה ב DVB-T2
בתדרים הישנים יש את ערוצי הטלויזיה - 2, 10, 1, 33, 99 …

[ Full reading ]
ממיר המאפשר קליטת כל הערוצים הפרוצים כיום ללא שיתןף

Sat Jul 19, 2014 2:15 pm על ידי tomer_1968

איזה ממירים קיימים  התומכים בקליטת הערוצים הפרוצים כיום   האם קיוב קפה למשל תומך בכך תודה
צריך לקנות ממיר HD

פורום זה פתוח רק לחברי קהילת הלווין הישראלית בלבד

Sun May 22, 2011 3:07 pm על ידי satworld

פורום זה פתוח רק לחברי קהילת הלווין הישראלית בלבד
מי שלא חבר לא רואה את כל הפורום או לא יכול להכנס אליו
חובה רישום בפורום ומשלוח 10 הודעות בפורום
הקבלה לקהילה היא על תנאי .
כל עוד מכבדים את התקנון ותקנות הקהילה .
עם החברות …

[ Full reading ]
טכנאי yes לא בא: "אין פיצוי לפי חוק הטכנאים"

Sun Apr 24, 2016 8:05 am על ידי cristalm

טכנאי yes לא בא: "אין פיצוי לפי חוק הטכנאים"
ק' הצטרף ל-yes ונקבע מועד להתקנת חיבור בביתו. הטכנאי לא הגיע ועל כן לכאורה מגיע לו פיצוי: 600 ש' כחוק. רק שנציגת yes טענה: "אתה עדיין לא לקוח" והסכימה לפצותו ב-100 ש' בלבד. האם החוק לא תקף על …

[ Full reading ]
טכנאי HOT לא הגיע? מגיע לך פיצוי. בעצם לא

Sun Apr 24, 2016 8:03 am על ידי cristalm

טכנאי HOT לא הגיע? מגיע לך פיצוי. בעצם לא
לקוח חיכה לטכנאי וזה לא הגיע. כשדרש פיצוי של 600 שקל מ-HOT על פי חוק, נענה בתחילה בחיוב ואז סירבו לפצותו. גם אחרי שעות על הקו עם החברה, לטענתו, לא הצליח לקבל שירות כלבבו. HOT: "לאחר בדיקת המקרה, הלקוח יפוצה בגין אי הגעת טכנאי על-פי חוק"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4666077,00.html

החזירו ממירים ל-HOT ובכל זאת נרדפו

Sun Apr 24, 2016 8:02 am על ידי cristalm

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4628119,00.html

החזירו ממירים ל-HOT ובכל זאת נרדפו
קפקא לא יכול היה להמציא השתלשלות יותר מייאשת: נציג חברה העובדת עם HOT אסף 3 ממירים מביתה של אורה. בכל זאת התקשרו מחברת גבייה לטעון שהחזירה רק 2 ממירים. למרות ששלחה הוכחה, המקרה הועבר למשרד עורכי-דין שדרש 582 שקל. HOT: "בשל טעות אחד הממירים לא הוסר מהמנוי"

מועצת הכבלים והלוויין מגבילה את המבצעים של yes ו-HOT

Mon Mar 14, 2016 8:58 am על ידי DOSH76

מועצת הכבלים והלוויין מגבילה את המבצעים של yes ו-HOT




המועצה קבעה כי המבצעים יוגבלו ל-18-4 חודשים ויפורסמו באתרים של החברות. עוד נקבע כי HOT לא תוכל להעלות מחירים ללקוחות במבצעים הקיימים החל ממרץ 2017




[ Full reading ]
תדרים של עמוס הוט בירד

Fri Jan 08, 2016 8:08 pm על ידי mdridista

שלום יש לי ממיר מישוג VISIONNET HAMMER5400 והיה עובד אבל מישהו כנראה שיחק בתדרים ואני לא מצליח לסדר אותם אפשר לדעת מה התדרים של עמוס הוט בירד ונילסאט?

המלצה לממיר איכותי

Thu Dec 03, 2015 5:00 pm על ידי xanadoo

היי,
אני מעוניין לקנות ממיר איכותי עד 2000 שח שיתמוך בשיתוף כמובן.
תודה.

RSS feeds


Yahoo! 
MSN 
AOL 
Netvibes 
Bloglines 

Poll

מי מחובר

בסך הכל ישנם 28 משתמשים מחוברים :: 0 רשומים, 0 חבויים ו -28 אורחים :: 2 Bots

אין


המספר הרב ביותר של משתמשים מחוברים אי פעם היה 2982 בתאריך Sun Sep 22, 2019 2:04 am

הסרת פוסטים מפסבוק על ידי הפרקליטות ומדע לגבי החיסונים היא פגיעה בחופש הביטוי והפרת זכויות אדם לכאורה

avatar
reapidvina
satworld forum member

Points : 127
Registration date : 20.12.20

הסרת פוסטים מפסבוק על ידי הפרקליטות ומדע לגבי החיסונים היא פגיעה בחופש הביטוי והפרת זכויות אדם לכאורה Empty הסרת פוסטים מפסבוק על ידי הפרקליטות ומדע לגבי החיסונים היא פגיעה בחופש הביטוי והפרת זכויות אדם לכאורה

הודעה על ידי reapidvina Mon Dec 21, 2020 1:14 am

https://www.ynet.co.il/digital/internet/article/SyRevYh3D

[size=42]פייק ניוז והחיסונים: עשרות פוסטים הוסרו מפייסבוק[/size]

מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה פעלה בשיתוף פייסבוק להסרת קבוצות ישראליות שעסקו בהפצת מידע רפואי כוזב הנוגע לחיסוני הקורונה החדשים. "הפצת פרסומים אלה עשויה לעלות כדי עברה פלילית"








הסרת פוסטים מפסבוק על ידי הפרקליטות ומדע לגבי החיסונים היא פגיעה בחופש הביטוי והפרת זכויות אדם לכאורה
הסרת פוסטים בפסבוק על ידי פסבוק עצמה וכן על ידי הפרקליטות הינה פגיעה בחופש הביטוי והפרת זכויות אדם
היא גם עברה פלילית .
החשדות לכאורה שפייסבוק יתכן ולכאורה משתפת פעולה עם גומרים בממשלת ישראל בהם משרד ראש הממשלה וכן ארגוני אכיפה של מדינת ישראל 
ועכשיו הפרקליטות לכאורה בניגוד לחוק.
מי אמר שהטענות של הפרקליטות הם נכונות אמיתיות ולטובת אזרחי מדינת ישראל
אין כל ראיה לכך שטענות הפרקליטות הם נכונות.
והם אכן לטובת אזרחי מדינת ישראל


מי שיכול לאשר זאת זה בית משפט העליון של מדינת ישראל ורק הוא בלבד
כאשר גורמי מממשלה בהם משרד ראש הממשלה הפרקליטות וגורמים אחרים חלקם אינטרסנטים פונים לתקשורת ולפסבוק להסר כתבות ופוסטים זה לכאורה פגיעה בחופש הביטוח וזה אחת מהפרות זכויות אדם
הפרקליטות יוצאת בהנחה שמה שהיא טוענת והמדע שהיא מחזיקה הוא נכון אבל מעולם לא הוכיחה אותו בבית משפט
בנוסף הפרקליטות אולי בתום לב חושבת שהמדע שהופיע בפסבוק איננו ראוי ויכול לנזיק לציבור ולבריאותו
אבל אין כל ראיה שזה אכן פוגע בציבור ובבריאותו ובבכלל זה שזה אכן מהווה עברה פלילית לכאורה


לא כל מה שמשרד הבריאות או מי מטעמו מוסר לפרליטות הוא אכן מדע נכון בדוק ומדויק 
המדע שמופיע בפסבוק לא צריך או חייב להיות מדויק או בכלל אמין שקרי או לא אמת
לפעמים הכותבים עצמם מסתמכים על כתבות שהופיעו בתקשורת העולמית ומנחים שזה נכון 
והם פועלים בתום לב ולכן זה לא עברה פלילית וןהם לא מסכנים אף אחד 
זה לא שהכותבים בפסבוק הם בכוונה תחילה מטעים את הציבור ומוסרים לו מדע כוזב בכוונה בכדי לפגוע בבריאותו או להטעות אותו
ההטעיה עצמה הינה פייק ניון פייק ניו איננו עברה פלילית 
כל גורמי הביון משתמשים בזה \החל מה KGB בברית המועצות דרך ה FSB ברוסיה של היום ועד ל CIA וכל ארגוני הביון בעולם
לפעמים פוליטקאים וגופי תקשורת בעולם וגם בישראל משתמשים בזה 
האם זה הופך אותם לעבריינים והאם הם יברו עברה פלילית ?
לא זה חלק מהחיים 
כל מי שנכנס לאינטרנט במיוחד לפסבוק או לכל מקטם אחר יודע שלא כל מה שכתוב באינטרנט בפסבוק או בעיתון או שמשודר בטלוויזיה הוא נכון ב 100 אחוזים.
אך הציבור יכול לדעת מה שמשדרים בערוצי הטלוויזה בתחנות הרדיו בישראל ובכן בעיתונים נכון ?
הרי ממש עכשיו אנחנו בעיצומו של משפט נגד נוני מוזס הבעלים של קבוצת ידיעות אחרונות ידיעות תקשורתצ YNET 
וראש ממשלת ישראל בחשד לאותם טענות בדיוק אבל בית המשפט עוד לא אמר את דברו
מתי זה נכון או לא נכון ומתי זה הופך לעברה פלילית 
בכל מקרה ומצב זה נחשב הפרת זכויות אדם ופגיעה בחופש הביטוי
אם אזרח ידווח שיש מלחמה ואין מלחמה אז זה כן עברה פלילית לכאורה 
אם ידווח מדע רפואי מטעה ויטען שהוא רופט לכאורה זה גם עברה פלילית
אבל יש כאן סכנה 
כל הסרה של מודעה מפסבוק או בכלל היא פגיה בחופש הביטוי וכן הפרה של זכויות אדם
פסבוק היא מדיה חברתית ונועדה לתת במה לחופש הביטוי במיוחד כאשר אין לציבור אצת האפשות לפנות לתקשורת הריחבה לפרסם את הדברים שלהם
האזרחים הקטנים בעולם במיוחד במדינת ישראל אינם יכולים לפרסם את דברהם בתקשורת של היום כי בעלי התקשורת לכאורה חשודים שהם פועלים כעבריינים לכאורה ולפעמים ככאלה שסוחטים ראשי ממשלה ומקנים לציבור מדע לא אמין מוקונים את דעתו
יתכן וזה מה שהפרקליטות טענה נגד האנשים שנגדם גישה כתבי אישום בפרשה בה מעורב ראש הממשלה
אבל הפרקליטות שכחה לציין את העברה הכי חשובה שיש שראש הממשלה רצה לקנות את דעת הציבור ולהטעות את הציבור במצגי שווא בכדי שיבחרו בו
את זה הפרקליטות לא טענה היועץ המשפטי לממשלה לא כתב במפורש את הדברים
זה נכון שצריכים למסור רק מדע אמיתי בכל מקום
אבל אך אדם יכטול לדעת היו אם המדע הוא אמיתי או לא 
הוא לא מומחה גם עורכי הדין של משרד המשפטים והפרקליטות הם לא מומחים
במי הם מסתייעים בעובדי משרד הבריאות ?
הרי הם אינטרסטנים ולא יכולים ליעץ לפרקליטות או בכלל לתת דעה אימנה כי הם אינם מומחים או באמת מבינים בחיסונים
ספק רב אם יש במדינת ישראל מעבר ל 3 אנשים שבאמת מבינים בחיסונים ויכולים להיות מומחים בנושא
כלומר הטענות של הפרליטות לפסבוק בבקשה למחוק פוסטים יכול להיות שהם לא נכונים
וזה יכול להראות כאילו שמונעים מאזרחי מדינת ישראל להתבטא
ולא רק שמונעים גם סוגרים קבוצות בפסבוק 
זאת אומרת שיש כאן פגיעה בחופש הביטוי של הפרקליטות באזרחי מדינת ישראל
היא מונעת מהם להשמיע את דעותהם 
דעות שהם לא חייבים להיות נכונים והם נכצתבים בתום לב 
כאשר הם כותבים אותם החברים בקבוצות האלה מסתמכים על מדע רפואי סרטונים ומדע אחר שהופיע באינטרנט וכן מטעם גופים של ממשלת ארה"ב
ומדע אחר של ה FDA ומחקרים של מומחים בכירים באוניבסטאות יוקרתיות בארה"ב כדוגמאת הרוורד יל ואחרים.
פגיעה בחופש ביטוי
סתימת פיות 
ומניעה מאזרחים להתבטאות בפלטפורמה שאמורה להשמיע את הדעות שלהם
האם אזרחי ישראל יכולים להשמיע את הדעות שלהם אצל נוני מוזס בידיעות אחרונות ?
לא כי רואים לכאורה לפי כתב האישום שהפרקלות בעצמה הגישה חלבית המשפט שלכאורה היה שיתוף פעולה בן ראש הממשלה לבעל עיתון מרכזי
האם פעילי המחאה החברתית יכולים להשמיע את דעתוהם בעיתון מעריב או ברדיו 103 שהם בבעלות אלי עזור טייקון תקשורת השני בגודלו בישראל .?
לא מטעם אותם סיבות בדיוק לכאורה יתכן והוא משתף פעולה עם הליכוד מפלגה שלטת בישראל
האם הציבור יכול להשמיע אצ דעצו בכאן 11 נגד ראש הממשלה או בכלל בנושא הזה ?
לא הוא לא יכול כי ערוץ כאן 11 בבעלות המדינה בשליטה ישירה של נתניהו והעובדים בו מפחדים מראש הממשלה ולכן אין להם כל אפשרות לעשות זאת
בערוץ כאן 11 פרסמו כתבה השבוע על פרסומים של מתנגדי חיסונים 
למה הפרקליטות לא פנתה לערוץ כאן 11 ואמרה להם תפסיקו לפרסם כל המדע שלכם לא נכון 


האם במחאה החברתית או אזרחי ישראל יכולים לפרסם בערוצי הטלוויזה מדע כלשהו?
לא כי זה בבעלות טייקונים המקורבים לראש ממשלת ישראל 
ןאים כל מצב שערוצי הטלוויזיה והעיתונאים שעובדים שם יאפשרו כל פרסום כי גם הם מפחדים שיפטרו אותם או ירדפו אותם
וכל הטייקונים שמחזיקים בתקשורת הם בעלי אינטרסים ותלויים בראש הממשלה 
גם טיקונים תוים בראשממשלה במדינה ריכוזית 
ראש ממשלה שחצה את כל הקווים האפשריים
אם תבדקו בפסבוק תראו כמה פעמים פנו ממשרד ראש הממשלה לפסבוק למחיקת הודעות ומדע רב וכמה פעמים הם מחקו קבוצות ש המחא החברתית ופעילים בטענות שווא וכמה עובדים במשרד ראש הממשלה שקרו לפסבוק הונו אותם וגרמו למחיקת הודעות בטענות שונות ומדונות
פסבוק עצמה נאלצה למחוק ולהסיר מדע ופסבוק חשודה לכאורכ=ה בשיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה וזה אכן לא חוקי
ויתכן שגם בנו של ראש הממשלה היהמעורב בזה לכאורה {יתכן ביחד עם חבריו שגם הם עובדים במשרד ראש הממשלה ומקבלים משכורת לכאורה)
יתכן שהרצון של הפרקליטות למחיקת ההודעות הם באמת לטובת הציבור ובריאותו ואם היא פונה לפסבוק היא צריכה להדגיד את הפגיעה בבריאות הציבור 
אבל אז עדין יש פגיעה בזכויות אדם ובופש הביטוי 
במדיה חברתית לא צריכים לבדוק שכל דבר הוא נכון .וגם לא ניתן לבדוק את זה בכל הנוגע לחיסונים ומתסמכים על מדע ופרסומים של מומחים
עכשיו אם יש רופא ומומחה שכותב את הדברים ומציג מצג שווט שקרי וטוען שזה מחקר ומטעה את הציבור וכולם מסתמכים עליו אז כאן יש עברב פלילית 
אבל היא של אותו רופא ומדען מומחה שכתב אותם וכבר היה מקרה גם בבירטניה ובארה"ב
שם הרופאים שכתבו לכאורה מחקר שקרי ומטעה הם אבדו את רישן הרפואה שלהם ותואר רופא 
אבל המניעים של הרופאים האלה היו פלילים בכדי להוציא כספים מהחברות ועל הדר להטעות
אבל במקרה דנן אין אינטרסים לפעילים החברתים שמזהירים מהחיסונים 
מספיק לצייו שהחיסונים יכולים לפוג בביראות הציבור ואת זה חיים לפרסם
בחיסוני שי כספית וזה הוכח שזה אכן פוגע בבריאות וגורם לסרטן ויש כמובן כל מני חומרים כימים אחרים שמזיקים לבני האדם
ואת זה אף מומחה לא יכול לסתור וגם לא המומחים של הפרלקיטות אם בכלל יש לה מומחים כאלה בנושא הזה 
איפה יש כאן עברה ? או עברות,
זה כאשר הפרקליטות בצמה פוגעת בחופש הביטוי וזה נחשב להתפרת זוכיות אדם ועוד היא מודה שהיא לוקחת מומחים שיאתרו או יעשו כל מני פעולות בסמני שאלה
לקחת מומחים שיגיעו לאנשים זה גם יוכל להחשב עברה פלילית קשה נכון אתם עושים בתום לב אבל עו":ד עם נסיון יטעו שזה לא בתום לב וכו...
באיזה מדינות פוגעים בחופש ביטוי?
סין 
צפון קוראה
סעודיה 
איראן
ומדינות עולם שלישי 
יש חברה בשם NSO היא מתפרנס בלהגיע לאותם מפרסמים בפסבוק  בWHASUP טלגרם 
ועוד אין ספור תוכנות 
הפעילות של NSO איננה חוקית לחלוטין באך מדינה זה לא חוקי אפילו אם היא הייתה פועלת מטעם מוסד ביון באותה מדינה 
האם הפקליטות פעלה נגד אותו חברה ?
אותו חברה מ חשודה באין ספור האשמות בבתי מפשט בחול כולל בתי משפט בנלאומים
הכותבים שכותבים בסעדויה באיראן בצפון קוראה מוצאים להורד לאחרן מכן 
באיראן אפילו חוטפים אותם ממדינות אחרות כמו טורקיה ומוצאים אותם להורד 
בישראל במשך שנים רבות הייהת רדיפה של פעילי חאה חברתית רק בגלל שהם כתבו דברים שלא מוצאים חן בעני ראש הממשלה והפרלקיטות היועתץ המפשטי לממשלה ופולטיקאים אחרים כולל המשטרה
הם נרדפו על ידי המשטרה הפרלקיטות וכן ראש הממשלה באופן אישי
הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה לא עשו דבר בנושא 
זוכרים את מנהיגת המחאה החבתרית וכל החבים במחאה החברתית של 2011
מה עשו להם ואך תפרו להם תיקים כמו שראש הממשלה אומר 
בסופו של יום כל מפקדי המשטרה הבכירים סלקו בבשת פנים מהמשטרה וחלקם סיימו בבתי משפט
בכירים בפרלקיטות שפעלו נגד פעילי המחאה החברתית הגיעו לבתי משפט והם מזמן לא בפרלקיטות אל במשרד המשפטים .
נכון הפרלקיטות צודקת במה שהיא טוענת 
המדע שהם מפיצים מסוכן למרות שמעולם לא הוכיחה זאת בבית משפט 
והמדע הזה מטעה את הציבור ויכול לגרום נזק לבריאותו ככה טוענת הפרקליטות 
יתכן וזה נכון או לא מעלם הפרלקיטות לא העמידה את הנושא בפני בית משפט עליון .
יתכן ובאמת שי פגיעה ובתום לב יתכן ויהו אנשים שיאמיו או לא לפרסומים
אבל אם יהיה כתוב מחר לך תתאבד האם הקוראים ילכו להתאבד ?
לא הם לא ילכו להתאבד הכול זה תלוי בשיקול הדעת ?
מה שכן כן צריכים להראות את היתרונות והחסרונות של החיסונים
הסברה נכונה 
תתנו ליציבור להחליט מה טוב לא ומה לא אל תתערבו בדיקול הדעת של הצביור
הצביור חכם די לדעת ולהבין מה שטוב לו 
אל תפעו בחופש הביטוי אחרת ישראל תהיה איראן צאון קוראה רוסיה 
ראש ממשלת ישראל דומה בפעילות שלו למה שפוטין נשיא רוסיה עשה ועושה וגם מה שנשיא טורקיה ארדון עשה ועושה בטורקיה 
בעולם קוראים להם דיקטטורים ורודנים בגלל הפעילות הזאת של סתימת פיות
האם משהו ביקש מהפרקליות להיות אלוהים ולהחליט בשביל הצביור מה טוב לא ומה לא 
הפרקליטות זה לא תפקידה והיא לא צריכה להתעסק במחיקת פוסטים שלא משנה מה יהיה כתוב בהם הם פגיעה בחופש ביטוי והפרת זכויות אדם
אחרי זה הפרקליטות תבוא בדין וחשבון עם צראש הממשלה ותגיד לו אדונה מה אתה עושה 
אתה פוגע בחופי הביטוי ומפר זוכיות אדם
אדוני ראש הממשלה אתה עלול להגיע לבית משפט בנלאומי בנושא ולא רק בישראל לכאורה
כי מחר יטענו את אותם טענות נגד ראש הממשלה נגד שר המשפטים נגד הפרלקיטות נגד היועת המפטי לממשלה וגם נגד השר לבטחון פנים
הם ידיעו להם מה עם חופש הביטוי? 
האם בפרקליטות מכירה את המשוג חופש ביטוי ?
האם הפרקליטו יודעת  שזה מפר זכויות אדם
אזרחי מדינת ישראל לא בקשו מהפרלקיטות שתהיה לא אלוהים צולא מנתחת לב וראות ואל נביא ולא רופא
תודה לכל כל אדם באשר הוא אדם יש לו מוח והוא מפעיל שיקול דעת 
הוא יודע מה טוב לו ומה לא טוב 
הוא יודע להבדין בן שקר לאמת 
והוא ורק הוא יחליט אם זה בסדר או לא אף אחד לא צריך לצנזר אותו מכל סיבה שהיא 
במדינה דמוקרטית אסור למחוק פוסטים והודעות ולצנזר
ואסור לפגוע בחופש הביטוי ובזכויות אדם
אם הפרקליות הייהת מגיעה לבית משפט עליון אז נשיאת בית משפט עליון הייתה אומרת להם אתם צודקים אבל אין מי שיצידק אותכם
ובועטת אותם לכל המדרגות 
מה יהיה מחר ?
תצנזרו כתבות בטלווזיה ברדיו או שרק במדיה החברתית כי יותר קל ונוח להתעסק עם אנשים קטנים וחלשים שלא יכלים להתגונן כראוי ?
 למה אתם לא פונים לערוצי הטלויזיה שה בבעלות טייקוני תקשורת ואתם אוריםצ לכם המשדע שאתם מפרסים איננו נכון
נו נראה אותכם נראה מה תהיה תגובתם 
בסך הכול בפרקליטות פועלים בתום לב לטובת הציבור ואכן שי סכנה בריאותית לציבור בהודעות האלה 
אבל אין כמו הסברה נכונה 
וכאן יש כשלון בהסברה של משרד הביראות וממשלת ישראל
חשוב לציין שלא כל מה שכתוב בעיתונים הוא נכון
לא כל פרשנות היא נכונה גם לא כל ההחלטות של שופטים הם נכונים וראיים לכל אחד מהם יש שיקול דעת לכאן ולכאן
מומלץ להתיעץ עם מומחים ולפעול בשיקול דעת
מה שכן ידוע שחיסונים יש בהם חומרים מסוכנית כמו כספית אלומיניום וחמרים סמוכנים אחרים לכאורה 
חורמים אלה לכאורה ידועים כמוחללי סרטן בגוף האדם.
יחד עם זאת רק חלק קטן מהאנשים מקבלים סרטן ולא כולם
יש השפעה מאוד מסוכנת אצל ילדים ונשים הרות וקבוצות אלה מומלץ להתיעת עם רואפים לפני קבלת חיסון
בכל מקרה וענין לפני קבלת חיסון תתיעצו עם הרופא שלכם שמכיר אותכם האם כדאי לכם או לא כדאי לכם לקחת חיסון כלשהו .
חשוב לציין שיש 2 סוגי חיסון עקרים כעת 
חיסונים עם בטנכולוגיה חדשה MRNA שלא מכילים וירוס מומת או וירוס חלש כלל
אלה טכנולוגיה חדשה שמעה את גוך האדם וגורמת לו לפתח נוגדים מפי וירוס הקורונה
היסוי של החברות מודרנה ופייזר נמשך 6חודשים
בניסיים התתשפו לפחות 40000 נסיינים ויותר 
בחיסון של פייזר מתו 6 נסיינים אבל 4 מתו והם קבלו ]לסבו חסון דמה ולכן לא מתו מהחיסון
2 מתו ממחלות שלהם אחד מהם מהתקפת לב והשני מהמחלה שממנה סבל
אף אחד לא מת כתוצאה מהחיסון עצמו .
זה לפחות מה שהחברה דיווחה ל FDA
פיתוח החיסון עצמו ארך מספר חודשים עד שנה במקום 20 שנה שלוקח בדרך כלל
האם זה נראה הגיוני שפיתוח של וירוס כל כך קטלני שבמך 30 שנה מדינות רבות וחברות רבות לא מצאו לזה חיסון
ופתאום בכמה חודשים בלבד מוצאים לזה חיסון כעת ?
בסין ובאסיה ניסו במשך 30 שנה למצוא חיסון לכך ולא הצליחו .העולם אל הצליח
הקורונה קיימתמזה 30 שנה לפחות אם לא יותר מה זחדש זה הסוג ומטציות שונות
ובמקרה הזהCOVID19 מצאו בתוך מספר חודשים עד שנה חיסון 
האם נראה הגיוני שניסוי שארך 6 חודשים בגלל מצב חירום הוא מספיק וטוב ובטוח גם עבורכם
ידע שניסוי שנערך 6 חודשים אז גם אורך חייו יעילותו תהיה ל 6חודשים לכאורה
אין כל מדע המאמת את יעילות הוירוס או טענות החבות ליעילות של 95 עש 100 אחוזים כפי שהחברות טענו
ה FDA שהיה תחת לחת ואישר את התרופות לא יכול היה לבדוק יעילות בזמן כה קצר .
שיש מעט תופעות לוואי שפורסמו ולא מומלת למי שסובל מאלרגיה להתחסן ולעיו הלוריד לרופא וכן למי שמבצע את החסונים לפני שיעשה את החסון
חובתה של האחות שמבצעת את החיסונים לשאול אותכם ולדע אותם לגבי אלרגיות ותרופות שאם לוקחים
מי שחולה במאחת המחלות שפורטו לא יכול לקבל את החיסון משי שי לו אלגריות לא יכול לקבל את החיסון ומוטב שיצעץ עם רופא לפני כן
מי שרגיש רצוי שיקבל את החיסון בבית חולים אם יש אפשרות כזאת זאת על פי ההמלצה של החברה המתחת של החיסון
הואיל והחיסון לא נדבק על ילדים פחות מגיל 16 ונשים הרות אז לא אסור לקחת את החיסון
כעת עושים קבוצות ניסוי עם נשים הרבות וילדים עד גיל 16 .
לאחר שהניסוי יסתיים יודעו אם אפשר או לילדים עד גיל 16 לקבל את החיסון

סוג שני של חיסונים יותר בטוח ידוע וויתקים
הם חיסונים שמסתמכים על הזרקה של וירוס מוחלש או מומת .
והם גדלים בבצים ולא בישטה החדשה 
וחיסנים אלה תקפים לפחות ל 6 חודשים ויותר או כפי שהמפתח יודע מעת לעת
וחיוסנים מבוססים וירוס חלש או מומת שמוזרק לגוף האדם ומפתח הגנה לתקופה קצרה
חיסונים אלה מומלצים ללכ האזרחים אבל לא לקשישים
לקשישים עדיפים החיסונים של פייזר ומורנה וגם של חברה בריטית אחרת שעדין לא הגיע לארץ
כי בחיסונים האלה לא מזריקים וירוס מוחלש א מומת אלא משתמשים בטנכולגויה חדש ואחרת לחלוטין
חיסונים של פייזר מודרנה וביוטק שהם מבוססים על טכנולגויה חדשה לחלוטין MRNA
הטכנולוגיה קיימת מזה לפחות 6 שנים 
הפיתוח של חיסון הקורונה לקח 6 חודשים עד  שנה 
בדרך כלל חיסונים לוקח לפתח 20 שנה וזה בזמנים רגילים
בזמן חירום זה לקח 6 חושים ונעשו הקלות וקיצוני דרך וה FDA נתן למודרנה ולפייזר אישורים כל גם המכון הבריטי.
חשוב לציין שיש לפחות 20 סוגי חיסונים שונים ומדינת שיראל מיבאת לישראל 5 סוגי חיוסנים בלבד
מודרנה ארה"ב 
פייזר  ארה"ב
אסטרזק בריטניה
חיסון רוסי
חיסון סיני 
חיסון ישראלי בפיתוח ישראלי

וכן חיסון של המכון הביולוגי בנס ציונה שיהיה מוכן בחודש יולי והוא מבוסס על וירוס מוחלש
וכרגע מצא בניסוי האחרון והארוך עם אלפי ניסנים.

כל החיסונים נמצאו יעילים ובטוחים בניסויים יחד עם זאת זה לא אומר כלום
כרגע מתחילים בלדור בהקפים גדולים מה קורה באמת והאם אנשים שכבר לקחו אתה חיסונים נפגעו מהם או לא
אף אחד בעולם לא יכול להגיד לכם אם החיסונים בטוחים ואמינים באמת ולא ורמים לשום נזק לאדם
כי אף אחד לא יודע פלו המפתחים בעצמם
המפתחין של החיסון של ]יזר כולל מנכל החברה לא לקח את החיסונים וטען להגנתו שהעובדים וגם הוא לא יכוליצלקחת כי צריכים לחכות לממשלת ארה"ב שהיא תאשר אותם.
אבל זה לא נכון הם כן יכולים היו לקחת אותם כי הם אלה שמפתחין את החיסונים והם יכלו לשמש דוגמא
זה תמוהה שמנכל של חברת פייזר בורלה לא קיבל את החיסונים עד כה 
מה גם שהוא מכר את המניות שלו מיד לאחר שהחיסון יצא לשוק.

כל הנאמר כאן הוא לכאורה 








חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו  של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום, הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת. "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי" (מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ) עקרון חופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור. חופש הביטוי נחשב למימוש של חופש הדעה והמצפון, שטעמם ניטל אם נשללת האפשרות לבטא אותם.
חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם  הבסיסיות, אך לעיתים הוא מוגבל באמצעות חקיקה. גבולותיו של חופש הביטוי נתונים בוויכוח מתמיד. דוגמה לכך היא הטענה כי חוקים האוסרים ביטויי גזענות  או תאוריות היסטוריות כמו הכחשת השואה  מגבילים את חופש הביטוי. דיני לשון הרע  מגבילים את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת , כדי לאפשר לנשוא הפרסום לשמור על שמו הטוב. גם פגיעה בזכות לפרטיות  מגבילה את חופש הביטוי בחוק.

חשיבות חופש הביטוי לשיח הציבורי

ג'ון סטיוארט מיל , הפילוסוף  החברתי האנגלי בן המאה ה-19 , מציג ארבעה נימוקים המבהירים מדוע הגבלת חופש הדיבור והמחשבה מהווים מכשול לאמת:

  • ייתכן שהדבר שאת השמעתו אוסרים הוא האמת.

  • אין אמיתות שלמות והאמת היותר שלמה מושגת כפשרה בין דעות שונות המכילות אמיתות חלקיות. לכן צריך לשמוע את כל הדעות ולא להגבילן.

  • האמת עצמה מתחזקת במהלך מאבקה בשקר. לכן, גם אם הדברים שאת השמעתם אוסרים הם שקר - יש להשמיעם.

  • האמת מאבדת את כוח השכנוע שלה כאשר היא נזקקת לכוח הזרוע. גם אם בהגבלת חופש המחשבה והדיבור מגינים על האמת - מזיק לה הדבר.


על רעיונותיו האחרונים הללו של מיל יחלוק בחריפות, כעבור עשרות שנים, הפילוסוף החברתי הרברט מרקוזה  וכן מנהיג המפלגה הקומוניסטית האיטלקיתאנטוניו גראמשי .
מיל אינו מאמין כי בענייני מוסר וחברה ניתן להגיע לאמיתות מוחלטות ואין כל סיבה שדעה רווחת ומקובלת תהא אמיתית רק בתוקף היותה דעת רבים. הגבלת חופש הביטוי, מכל סוג שהוא, לא זו בלבד שאינה מוצדקת אלא שאף מזיקה.
מתיאור זה נגזר, כי לטובת הפרט והציבור כאחד, יש להגביל את סמכויות הכפייה של השלטונות ולעודד את דרך הוויכוח החופשי והחלפת הדעות השונות, כיסוד מהותי ביצירת חברה ליברלית. דרך הוויכוח החופשי נמנעת הליכה עיוורת בתלם. האזרח, מדורבן לפעילות מחשבתית ולהשתלמות מתמידה. ואושיותיה של החברה הנאורה והמתקדמת, המושתת על חירויות הפרט, משתמרים ומתחזקים.

חופש הביטוי והאינטרנט[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

האינטרנט  שהתפשט בעולם במהירות בשנות ה-90  השפיע רבות על חופש הביטוי, וכך גם הרשתות החברתיות  שהפכו לנפוצות יותר ויותר בעשורים הבאים, והגדילו משמעותית את יכולתם של יחידים לבטא את עצמם בצורה שעליה יהיה קשה לשלטונות לפקח, ולעיתים אף בדרכים שהגופים שאחראיים על הצנזורה כלל לא אליהם או להיקפם. מעבר לכך שיחידים יכולים לבטא את עצמם בקלות רבה יותר, הם גם יכולים באופן חסר תקדים לקבל תהודה עולמית מבלי לקבל את אישורה של מערכת הפצה גדולה ומסודרת[1] .
למרות זאת, האינטרנט איננו נקי מצנזורה, ובמרחב המקוון לא פעם מתקיים קונפליקט בנושא בין גורמי הצנזורה לבין קהילות וירטואליות שונות[1] . מדינות רבות בעולם, בעיקר מדינות ללא מאפיינים דמוקרטים חזקים, מנסות ליצור לעצמן שליטה על חופש הביטוי באינטרנט באמצעות שיטות פיקוח שונות כמו מנועי חיפוש  שעובדים בשיתוף פעולה עם הממשלה, הגבלת הגלישה באתרים שאינם מקבלים אישור ממשלתי וכדומה. מנגד, קמות יוזמות אזרחיות מחתרתיות  שמשתמשות באינטרנט כדי לעקוף את ההגבלות השונות שמנסות לקבוע הממשלות, כפי שניתן לראות בתופעות שונות החל מניכוס הרשתות החברתיות למאבקים נגד צנזורת השריעה  באיראן [2]  ואף בשרתי  שיתוף קבצים . במקום ההסדרה המדינתית המוסדית של חופש הביטוי, או לכל-הפחות לצידה, נוצרו באינטרנט מנגנונים שונים של הסדרה עצמית. ממשלות מנסות אומנם להסדיר נושאים שונים הקשורים לאינטרנט, אך פעמים רבות האינטרנט כופה מצב שבו הממשלות חייבות להסתמך על מנגנוני הסדרה עצמית המכוּונים על ידי שחקנים לא-ממשלתיים, וזאת בשל אי-יכולתן או יכולתן המוגבלת מאוד של ממשלות לאכוף חוק וסדר במרחב הווירטואלי, יכולת שמוגבלת גם במדינות אוטוריטריות [1] .
האינטרנט גם אינו מתנהל בצורה כה דמוקרטית כמו שהדברים עשויים להצטייר. סטטיסטיקות שונות מראות שתשומת-ליבם של משתמשי האינטרנט מתרכזת ברובה במספר קטן ביותר של ספקי תוכן. לכן, אף על פי שהזמינות של הפצת המידע לאזרח מין השורה גדולה מאי פעם, עדיין עליו להשתמש ברוב המקרים בשירותיהן של ספקי תוכן מסוימים, ואלו זוכים מעצם כך לכוח רב ולשליטה על חופש הביטוי[1] , ויכולים לקדם ולהפיץ מידע שהם מעוניינים בו, ולהדיר מהמרחב המקוון מידע אחר לבחירתם[3] .
האינטרנט נתפס כמרחב בו יכול אדם לבטא את עצמו ולשמור על מידה רבה של אנונימיות , המגבירה את חופש הביטוי, במיוחד עבור קבוצות שוליים שדעותיהן עשויות להיחשב ללא-מקובלות. מאפיין זה הוא גם אחד הגורמים לירידת האמינות של המידע ברשת החברתית, מכיוון שקשה יותר לבחון לעומק את מהימנות המידע או מוסר המידע באינטרנט[1] .
בשנת 2018  ארגון Freedom House  (אנ' ) פרסם את דו"ח החירות המקוונת השנתי, והציג פגיעה בחופש הביטוי המקוון בפרטיות הגולשים, במיוחד במדינות בהן התקיימו בחירות בשנת 2018. במדינות שונות - בעיקר מדינות לא מערביות  - עלו התופעות של צנזורה, ומתקפות האקינג  או מאסרים  של מי שביקר את הממשל המרחב המקוון. מבין המדיניות המערביות, ארצות הברית  צוינה בדו"ח כמי שפגעה משמעותית בעמודי התווך של חופש הביטוי כשביטלה את נייטרליות הרשת . הדו"ח התייחס באריכות להשפעתה השלילית של סין  על חופש הביטוי העולמי: "בשנה שחלפה, ממשלת סין ארחה בכירים מעשרות מדינות לסמינרים בני שבועיים או שלושה שעסקו במערכת הצנזורה והמעקף המקיפה שלה". הדו"ח תיאר מקרים בהם מדינות השתמשו בתופעת הפייק ניוז  כתירוץ כדי לחסום רשתות חברתיות או אתרי אינטרנט  זרים, במטרה להתקרב בהדרגה למודל הסיני. הארגון סיכם את הדו"ח בהסבר: "אירועים בשנה האחרונה אישרו שהאינטרנט יכולה לשמש לשיבוש דמוקרטיות באותה מידה שהיא יכולה לערער דיקטטורות "[4] .
חופש הביטוי במשפט הבינלאומי
חופש הביטוי נתפס כזכות אדם יסודית ואוניברסלית במשפט הבינלאומי הפומבי. תפיסה זו מתבטאת במגוון רחב של מסמכי חקיקה בינלאומיים, באמנות מולטילטרליות אזוריות, וכן במשפט הבין-לאומי המנהגי. ככלל, המשפט הבין-לאומי רואה את הזכות לחופש הביטוי הן כזכות אינדיווידואלית והן כזכות קולקטיבית, ובמסגרת זו מוטלות על מדינות מגוון חובות פוזיטיביות, כמו גם חובות שליליות למען אכיפת הזכות[5]. עם זאת, כמו זכויות רבות אחרות, גם הזכות לחופש הביטוי ניתנת לסיוג כשחלה התנגשות בינה לבין זכויות אחרות כגון הזכות לפרטיות, הזכות לחופש הדת והמצפון, והזכות להליך הוגן. במקרה כזה תידרש הערכאה השיפוטית לערוך איזון בין הזכויות המתנגשות על מנת להגיע להכרעה[6]. אמנות האו״ם השונות העוסקות בהגנה על הזכות לחופש הביטוי מביעות את הצורך להגן על שלושה יסודות של הזכות לחופש הביטוי:


הזכות להחזיק בדעות ללא התערבות.
הזכות לבקש מידע ולקבלו.
הזכות להפיץ מידע ורעיונות מכל הסוגים, דרך כל ערוץ תקשורתי, וללא התייחסות לגבולות מדיניים.
עיגון הזכות לחופש הביטוי באמנות האו״ם השונות מחזק את מעמדה של הזכות כזכות יסוד ראשונה במעלה במסגרת המשפט הבינלאומי.


נערך לאחרונה על-ידי reapidvina בתאריך Mon Dec 21, 2020 2:56 am, סך-הכל נערך 2 פעמים
avatar
reapidvina
satworld forum member

Points : 127
Registration date : 20.12.20

הסרת פוסטים מפסבוק על ידי הפרקליטות ומדע לגבי החיסונים היא פגיעה בחופש הביטוי והפרת זכויות אדם לכאורה Empty Re: הסרת פוסטים מפסבוק על ידי הפרקליטות ומדע לגבי החיסונים היא פגיעה בחופש הביטוי והפרת זכויות אדם לכאורה

הודעה על ידי reapidvina Mon Dec 21, 2020 2:07 am


סודות הזכות[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

הזכות להחזיק בדעות ללא התערבות[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

על פי הערה כללית מס' 34[7]  של ועדת זכויות אדם של האו״ם בנושא חופש הביטוי, הזכות להחזיק בדעות ללא התערבות טומנת בחובה את הזכות להחליף ולשנות דעה פוליטית, מדעית, היסטורית, מוסרית או דתית בכל רגע נתון ומכל סיבה[8] . כן מצוין כי זכות זו אינה ניתנת להגבלה, והפללה בשל החזקת דעה, כמו גם הטרדה  או הפחדה של יחידים בגין החזקת דעה, חורגים באופן יסודי מזכות זו[8] .

הזכות לבקש מידע ולקבלו[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

הזכות לבקש מידע ולקבלו נגזרת מזכות הציבור לדעת, והיא חולשת על גישה לכל סוג של אמצעי תקשורת אשר באמצעותו ניתן להעביר מידע לאחר. הסייג לזכות זו הוא שימוש באמצעי תקשורת כאמור לצורכי תעמולת מלחמה, קידום שנאה על רקע לאומי, גזעי או דתי העולה לכדי הסתה, אפליה או אלימות[5] .

הזכות להפיץ מידע ורעיונות מכל הסוגים, דרך כל ערוץ תקשורתי, וללא התייחסות לגבולות מדיניים[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

הערה כללית מס' 34 של ועדת האו״ם לזכויות אדם  בנושא חופש הביטוי מציינת כי קיים מגוון רחב של סוגי מידע אשר נכללים בזכות זו, לרבות שיח פוליטי, הבעה אודות עניינים אישיים או ציבוריים, זכויות אדם, עיתונות, הבעה אומנותית ותרבותית, לימוד, שיח דתי, סוגים מסוימים של פרסום מסחרי ועוד[8] . עוד מודגש כי זכות זו איננה מוגבלת לגבולות מדינתיים[8] .
עיגון הזכות לחופש הביטוי באמנות בינלאומיות ואזוריות
ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, אשר אומצה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות  בשנת 1948, מהווה אחד ממסמכי הליבה של הקהילה הבינלאומית בכל הנוגע לזכויות אדם וזכויות אזרחיות. בהקשר של הזכות לחופש הביטוי, סעיף 19 של האמנה מגדיר את חופש הביטוי ומהווה את הבסיס לתפיסת המשפט הבינלאומי את הזכות לחופש הביטוי. הסעיף מורכב משלושת היסודות אשר נמנו לעיל: הזכות להחזיק בדעות ללא התערבות, הזכות לבקש מידע ולקבלו, והזכות להפיץ מידע ורעיונות מכל הסוגים, דרך כל ערוץ תקשורתי, וללא התייחסות לגבולות מדיניים[9] .
מעבר לאמנה זו, הזכות לחופש הביטוי מעוגנת, באופנים וסייגים שונים, באמנות הבאות:

משפט בינלאומי מנהגי
משפט מנהגי מהווה מקור מרכזי ומחייב במישור המשפט הבינלאומי הפומבי . משמעות הדבר היא כי יש לראות בנוהג כללי אשר אומץ על ידי חלק ניכר מהמדינות המרכיבות את הקהילה הבינלאומית לאורך זמן, כמקור משפטי מחייב, כשקול לחוק. דין מנהגי אינו בהכרח נכלל בכתב באמנות, אך מתוקף אופיו, הוראות אמנות אשר נהפכות לאורך זמן לנוהג כללי בקרב הקהילה הבינלאומית, תקבלנה מעמד של דין מנהגי. בהתאם לכך, מרבית הזכויות המנויות בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם משנת 1948, לרבות הזכות לחופש הביטוי, מהוות נכון לעשור השני של המאה ה-21 , דין מנהגי. ככאלה, הן מחייבות את כלל מדינות העולם, ללא תלות בחתימה או אשרור של האמנה, אלא אם כן הביעו את התנגדותן למנהג באופן מפורש ועקבי לכל אורך הדרך[5] .
סייגים לזכות לחופש הביטוי
למרות מעמדה וחשיבותה המשמעותיים במשפט הבינלאומי, הזכות לחופש הביטוי נושאת עמה מספר חובות והיא ניתנת לסיוג ולהגבלה. הסייגים לזכות מוזכרים בכל אחת מן האמנות אשר מעגנות את הזכות. ככלל, ערכאות השיפוט הבינלאומיות מתמקדות בשלושה סייגים עיקריים, אשר מקורם בסעיף 19(3) לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR).
מקור בדין
משמעות הסייג היא שהמגבלה המוטלת על הזכות לחופש הביטוי מעוגנת בדין המדינתי של המדינה המגבילה. בנוסף, על חוק מגביל להיות מופעל על ידי גוף עצמאי, ללא שיקולים פוליטיים או מסחריים, ואשר ביכולתו לספק הגנות מפני ניצול לרעה של אותם חוקים מגבילים. כן על חוקים אלו להיות מנוסחים באופן קוהרנטי וחד-משמעי, ואין לעשות בהם שימוש למען צנזורה פוליטית. מעבר לכך, על חוקים אלו לציין באופן מפורש סעדים לניצול לרעה של אותם חוקים, דוגמת ביקורת שיפוטית  בידי ערכאת שיפוט עצמאית[5] .
הגבלה מסיבה לגיטימית
עיקרו של סייג זה הוא בהגנת על אינטרסים כגון זכויות ומוניטין של פרטים וקבוצות אחרות. במסגרת זאת מחויבות המדינות להגביל סוגי ביטוי הכוללים קידום שנאה על רקע לאומני, גזעי, או דתי, והעולים לכדי הסתה  לאפליה או אלימות[5] . בנוסף, מדינות מחויבות להגביל את חופש הביטוי גם ביחס לסוגי ביטוי אשר אינם בעלי נופח פלילי, אלא אזרחי, כגון לשון הרע[5] .
נחיצות
סייג הנחיצות קובע כי על כל פגיעה בזכות לחופש הביטוי להיות נחוצה על מנת להשיג סיבה או מטרה לגיטימית על פי הסייג השני. ככלל, סייג הנחיצות מפורש על בסיס הוראות סעיף 19(3) לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR), המציינות את זכות הזולת לשם טוב, וכן ביטחון לאומי, סדר ציבורי, ובריאות ומוסר הציבור כמטרות לגיטימיות[10] . בנוסף, על הפגיעה בזכות לנבוע מצורך ציבורי או חברתי דחוף, אשר יש לספקו על מנת למנוע הפרה של זכות הזוכה להגנה נרחבת יותר מהזכות לחופש הביטוי. עוד יש על הפגיעה להיות מידתית. משמעות הדבר היא כי לא קיימים אמצעים אחרים להשגת אותה מטרה לגיטימית, אשר אינם כוללים את הגבלת הזכות[5] .
סייגים נוספים
סייג נוסף אשר מוכר במשפט הבינלאומי הוא סייג מצבי החירום, כפי שזה מפורט בסעיף 4 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)[11] . הסעיף מאפשר למדינות להשהות זכויות אדם ואזרח, לרבות הזכות לחופש הביטוי, באופן זמני כאשר נשקפת סכנה קיומית לחיי האומה עקב מצב חירום, ורק לאחר שהוכרז על כך באופן רשמי. יצוין הסעיף מציין סייג לסייג, ואוסר על פגיעה זכויות באופן המפלה על בסיס גזע, צבע עור, מגדר, שפה, דת או אוריינטציה חברתית[5] .
דוגמאות לפרשנות ויישום של הזכות לחופש הביטוי על ידי ערכאות שיפוט בינלאומיות
לינגנס נגד אוסטריה (בית הדין האירופי לזכויות אדם)
בשנת 1975  פרסם העיתונאי האוסטרי מייקל לינגנס שתי כתבות בהן ביקר באופן חריף את ברונו קרייסקי , הקנצלר האוסטרי היוצא. לינגנס הטיל ספק במוסריותו של קרייסקי לאחר שזה הביע את תמיכתו בקנצלר הנכנס, אשר שירת בעברו ביחידת האס אס במהלך מלחמת העולם השנייה . עקב התבטאויותיו של לינגנס בשתי הכתבות, הגיש נגדו קרייסקי שתי תביעות דיבה , בעקבותיהן נמצא לינגנס אשם בידי ערכאות השיפוט האוסטריות. עקב כך, בשנת 1986 פנה לינגנס לבית הדין האירופי לזכויות אדם , בטענה כי כעיתונאי פוליטי, מחובתו לבטא את השקפותיו ולהביע ביקורת כנגד קרייסקי. טענת הנגד של ממשלת אוסטריה  הייתה כי אין בכוחה של הזכות לחופש הביטוי, כפי שזו מעוגנת באמנה האירופית לזכויות אדם, למנוע מערכאות השיפוט המדינתיות להפעיל שיקול דעת בהכרעתן, וכן לוודא כי שיח פוליטי אינו מתדרדר לכדי עלבון אישי[12] . בית הדין האירופי לזכויות אדם טען כי הרשעתו של לינגנס עולה לכדי הפרה של זכותו לחופש הביטוי, אשר ניתנת להצדקה רק אם ״מקורה בדין״ ואם היא נחוצה בחברה דמוקרטית. בית הדין מצא כי הבסיס להפרה אכן מצוי בדין האוסטרי, השואף למטרה הלגיטימית של הגנה על מוניטין הזולת, אולם מצא כי לא התקיים יסוד הנחיצות. לדבריו, וכנגד טענות ממשלת אוסטריה, אכן קיימת למדינות מידה מסוימת של שיקול דעת בקביעת התקיימות יסוד הנחיצות, אך תפקידו של בית המשפט הוא לתת את ההכרעה הסופית בשאלה האם הגבלה מסוימת עולה בקנה אחד  עם הזכות לחופש הביטוי כפי זו מוגנת בסעיף 10 לאמנה האירופית לזכויות אדם[12] . עוד הדגיש בית הדין את חשיבותה של העיתונות בהבעת והפצת מידע ורעיונות, ובתוך כך ציין כי אמנם יש להציב גבולות גם לעיתונות בכל הנוגע לפגיעה במוניטין  של פרטים, אך גבולות אלה רחבים יותר כאשר הדבר נוגע לפוליטיקאי לעומת אדם פרטי; אף על פי שפוליטיקאי זכאי גם הוא לזכויות כגון לשם טוב, יש לערוך איזון בין זכויות אלה לבין האינטרס של דיון ציבורי חופשי ופתוח[12] . פסיקה זו מהווה אבן דרך בכל הנוגע לזכות לחופש הביטוי בראי המשפט הבינלאומי, ומסמנת את ההגנה עליה כתנאי בסיסי ומרכזי הן להתפתחותה של החברה הדמוקרטית והן של הפרטים בה[5] .
פוריסון נ' צרפת (ועדת האו״ם לזכויות אדם)
רובר פוריסון  הוא סופר ומרצה צרפתי אשר כתב וטען כי רציחתם של מיליוני יהודים וחברי קבוצות מיעוט נוספות בידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה באמצעות תאי הגזים איננה התרחשה. בשנת 1990 העביר הפרלמנט הצרפתי את ״חוק גאייסוט״, אשר הפך פעולת הכחשת פשעים נגד האנושות למעשה פלילי [13] . פוריסון, אשר הורשע בעקבות זאת בעילת הכחשת השואה , עתר לוועדת זכויות האדם של האו״ם כנגד חוק זה בטענה כי הוא מפר את זכותו לחופש הביטוי. בבחינת הסוגיה הדגישה הוועדה כי על כל מגבלה על חופש העיסוק לעמוד בתנאי שלושת הסייגים: מקור בדין, הגבלה מסיבה לגיטימית ונחיצות. במקרה זה, בבחינת התנאי הראשון נמצא כי החוק המדובר מהווה מקור בדין ברמה מספקת. כן נקבע כי הסייג השני מתקיים אף הוא, היות שניתן לראות בשאיפה להגן על אינטרסים של פרטים יחידים או של הקהילה כולה כסיבה לגיטימית, ויש לראות בהתבטאויותיו של פוריסון כפגיעה בקהילה היהודית כולה. בנוגע לסייג השלישי, קבעה הוועדה כי בהיעדר טענה המפריכה את טענת ממשלת צרפת בדבר נחיצות החוק כאמצעי להגנה על האינטרסים האמורים, יש לראות את סייג הנחיצות כמתקיים. על כן, נפסק כי המגבלה אשר מטיל החוק על זכותו של פוריסון לחופש הביטוי היא מגבלה מותרת[13] .

חופש הביטוי בארצות הברית[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

בגרסתה המקורית מבטיחה חוקת ארצות הברית  את זכויות המדינות המרכיבות את ארצות הברית , אך אינה אומרת דבר על זכויות הפרט. הגנת חופש הדיבור  נכללת בתיקון הראשון לחוקה , שתהליך אישורו התבצע בשנים 1789–1791. בעקבות תיקון זה ניתנת בארצות הברית הגנה נרחבת לחופש הביטוי, אך גבולותיו אינם ברורים, ונבחנו בבית המשפט העליון של ארצות הברית .
שני פסקי דין חשובים בנושא חופש הביטוי ניתנו ברבע השני של המאה ה-20 . באחד נשלח לכלא יוג'ין דבססוציאליסט  שקרא שלא להתגייס לצבא במלחמת העולם הראשונה . השופט אוליבר ונדל הולמס  אמר כי חופש הדיבור אינו מקנה את הזכות לצעוק "אש!" בתיאטרון צפוף. אולם בפסק דין חשוב אחר קבעו הולמס וברנדייס, כנגד דעת הרוב, כי יש לצמצם כל איסור על חופש הביטוי למצב של "סכנה ברורה ומיידית".
לבסוף קבע בית המשפט העליון, בתיק ברנדנבורג נגד אוהיו (1969), שהסף הנדרש על מנת שדברים יצאו מתחום הביטוי הלגיטימי הוא שהם נועדו לגרום למעשה בלתי-חוקי ממשי ומיידי. מבחן זה שתקף מאז אוסר על המדינה להוציא מחוץ לחוק ביטוי המצדד באלימות או בהפרת החוק, אם ביטוי כזה לא נועד להביא לעבירה ממשית ומיידית.

חופש הביטוי בישראל[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

הסרת פוסטים מפסבוק על ידי הפרקליטות ומדע לגבי החיסונים היא פגיעה בחופש הביטוי והפרת זכויות אדם לכאורה 150px-Tel_Aviv_Florentin_20161028_110439044

גרפיטי  בשכונת פלורנטין  בתל אביב, המגנה את בג"ץ . אף על פי שהכיתוב מתריס, הוא במסגרת חופש הביטוי

חופש הביטוי מול ביטחון המדינה[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

פסק הדין הראשון שבו נבחנו בישראל גבולותיו של חופש הביטוי, כשהוא מתנגש עם ביטחון המדינה ושלום הציבור , ידוע בשם בג"ץ קול העם :
בשנת 1953  פרסם עיתון "הארץ " ידיעה לפיה מדינת ישראל עומדת להעמיד 200 אלף חיילים לרשותה של ארצות הברית  להילחם במלחמת קוריאה . הידיעה הייתה משוללת יסוד, והממשלה הכחישה אותה, ואולם בינתיים שימשה הידיעה בסיס למאמר ביקורת חריף בעיתון "קול העם ", שהיה ביטאונה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית . במאמר נכתב, בין היתר, שהממשלה מחרחרת מלחמה "ומספסרת בדם הנוער הישראלי". שר הפנים  החליט לסגור את העיתון ל-15 ימים, וזאת מתוך שימוש בסמכותו לפי פקודת העיתונות המנדטורית "להפסיק את פעולתו של עיתון אם התפרסם בו דבר העלול לסכן את שלום הציבור". העיתון עתר לבג"ץ  בטענה שנפגע חופש הביטוי. השופט שמעון אגרנט  קיבל את העתירה בהתבססו על מגילת העצמאות , ובפסק-דין ארוך ומנומק (בג"ץ 73/53 ) ביסס את חופש הביטוי כזכות עילאית במשפט החוקתי בישראל, וקבע בזאת לממשיכי דרכו את הדרך שבה ניתן להגן על זכויות האזרח וחופש הביטוי, כאשר הם מתנגשים עם אינטרסים אחרים, נוגדים. בפסק הדין נקבע "מבחן הוודאות הקרובה", לפיו חופש הביטוי ייסוג רק כאשר תתקיים ודאות קרובה לפגיעה ממשית ורצינית בביטחון המדינה.
פס"ד מאוחר יותר בו נקבעו אמות המידה למבחן הוודאות הקרובה הוא בג"ץ שניצר [14] . השופט ברק בפס"ד מנומק קבע כי הפגיעה בחופש הביטוי היא אמצעי אחרון בהחלט וכי היא תתאפשר רק אם היא חיונית לשמירה על ביטחון המדינה. שמירה על ביטחון המדינה בא לידי ביטוי באמצעות קיומן של נסיבות קיצוניות שמהן עולה סכנה מוחשית וקרובה לוודאי לסכנה לשלום הציבור. גם בפס"ד זה נקבע כי הפגיעה בחופש הביטוי איננה לגיטימית וכי חופש הביטוי הוא גם חופש הביקורת אשר יש לקיים במשטר דמוקרטי תקין.
דוגמה נוספת לעליונות חופש הביטוי ניתן למצוא בחשיפת 'פרשת קו 300 ' והקמת ועדת חקירה בנושא. בפס"ד מ"י נ' קליין[15]  דן ביהמ"ש העליון בפרסום ידיעה עיתונאית הנוגעת לשירותי הביטחון ללא אישור הצנזורה. בפס"ד נטען כי איסור פרסום  הידיעה אודות הקמת ועדת חקיקה בעניין 'פרשת קו 300' מהווה פגיעה חמורה בזכות הציבור לדעת.

חופש המידע כנגזרת של חופש הביטוי ואיזונו מול ביטחון המדינה[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

על אף האמור לעיל, ניתן למצוא ביטוי חקיקתי לאיזון בין חופש הביטוי לביטחון המדינה בסעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע  אשר קובע כי רשות ציבורית לא נדרשת למסור מידע שיש בגילויו משום חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בשלומו של אדם[16] . ניכר כי חרף חשיבותו של החוק אשר מטרתו לקדם שקיפות שלטונית ולהטמיע תפיסת יסוד של שיתוף במידע ציבורי, מוטלות עליו הגבלות בפרסום מידע ציבורי במטרה למנוע פגיעה בזכויות אחרות, ביניהן הזכות לביטחון. השיקול לסירוב מסירת מידע מפאת רגישות ביטחונית מסור בידי הרשות הציבורית ממנה נתבקש המידע והוא כפוף לשיקולי סבירות ומידתיות משפטיים.
בראשית ימיה של המדינה נרקם שיתוף פעולה בין נציגי העיתונים העבריים וראשי המדינה, לימים ועדת העורכים [17] , אשר נועד להתמודד עם קשיים אלו ולהסדיר את האיזון העדין בין זכות הציבור לדעת ובין הצורך בשמירה על ביטחון המדינה. שיתוף פעולה זה ידע מתחים רבים, אך החל להתערער בעיקר לאחר מלחמת יום הכיפורים  והביקורת הציבורית הנרחבת שהופנתה כלפי הממשלה. נקודת מפנה נוספת הגיעה בזמן מלחמת לבנון השנייה  ובייחוד לאחר פרשת הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה  שכוסה בהרחבה על ידי העיתונות[18] .

חופש הביטוי והגנה על רגשות הציבור[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

בפסק דין משנת 1987 , בעתירה שהוגשה באמצעות האגודה לזכויות האזרח , קבע בג"ץ שיש להתיר את הצגתו של המחזה "אפרים חוזר לצבא " בשם חופש הביטוי, חרף טענתה של המועצה לביקורת סרטים ומחזות  לפיה "ההצגה מעלה את דמותו של הממשל הצבאי בצורה מסולפת, מעוותת, מרושעת וזדונית אף תוך העלאת השוואה עם המשטר הנאצי. הרושם המצטבר מקריאת המחזה הוא שהתרת הצגתו תעורר בציבור הצופים תגובה רגשית קשה של יחס שלילי כלפי המדינה, של תעוב וסלידה כלפי צה"ל בכלל וכלפי הממשל הצבאי בפרט".
השופט מישאל חשין  אחז בדעת מיעוט שביכרה ערכים אחרים על פני חופש הביטוי. הוא התנגד בלשון נרגשת ובציטוטי שירה להקרנת סרט המטיל רבב בדמותה של חנה סנש , הוא גם התנגד להתערבות בהחלטה לפסול את הסרט "אימפריית החושים ". כן כתב דעת מיעוט  מנומקת בשאלת הפעלת "ערוץ פלייבוי", בה כתב כי אינו רואה את הביטוי הפורנוגרפי , כחוסה מאליו תחת כנפי חופש הביטוי, וכי הפעלת ההגנות החוקתיות במקרים של ביטוי פורנוגרפי וביטוי גזעני  אינה צריכה להיות אוטומטית ומובנת מאליה. דעה זו ניתנה כנגד דעת הרוב (בהרכב מורחב) אותה ביטא פסק דינה של השופטת דליה דורנר , שבו נקבע שאף הביטוי הפורנוגרפי כלול בחופש הביטוי, המוגן כזכות על חוקתית, ולפיכך יש צורך ב"פגיעה קשה, חמורה ורצינית" על מנת להגביל ביטוי זה.

חופש הביטוי מול הגנה על רגשות דתיים[עריכת קוד מקור  | עריכה ]

המחוקק הישראלי בחר להעניק לאינטרס ההגנה על רגשותיו הדתיים של אדם משקל כבד אל מול הזכות הנגדית למימוש חירות הביטוי, ודאגה להבליט את הגבלת חופש הביטוי בכך שיצא מעבר להגדרה הרגילה של 'פרסם' ניתן ללמוד זאת מסעיף 34כד בחלק ההגדרות שבחוק העונשין - "בדברים שבעל פה - להשמיע מילים בפה או באמצעים אחרים, בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או להשמיען בשידורי רדיו או טלוויזיה הניתנים לציבור, או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב" וסעיף 173 לאותו החוק מטיל מאסר של עד שנה אחת על ה"מפרסם פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים" או "המשמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מילה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים". בשנת 1961 בית המשפט ראה ברגשות הדת חלק מן הסדר הציבורי (פסק דין טטליס נ' ראש עיריית הרצליה)[19] . ניתן לומר כי אדם פוגע ברגשותיו הדתיים של זולתו כאשר בהתנהגותו הוא מפר או מחלל אמונות, ערכים או סמלים דתיים של הזולת. תלונות כאלו נפוצות בתקופה המודרנית, אולי בגלל תהליך חילון של החברה המערבית, בו הדת מאבדת את המעמד המרכזי שהיה לה בחברה ושרויה באיום תרבותי מתמיד מצד החברה החילונית[20] . בפסק דין בעניין פרץ[21]  הצביע השופט חיים כהן על הקושי להתחשב בשיקול של הגנה מפני פגיעה ברגשות משום שלעיתים אם ננסה למנוע פגיעה ברגשות של קבוצת אנשים מסוימת, בעצם נפגע ברגשותיהם של קבוצת האנשים המנוגדת להם, "ואין דמם של אלה סומק טפי מדמם של אלה".


נערך לאחרונה על-ידי reapidvina בתאריך Mon Dec 21, 2020 2:58 am, סך-הכל נערך פעם אחת
avatar
reapidvina
satworld forum member

Points : 127
Registration date : 20.12.20

הסרת פוסטים מפסבוק על ידי הפרקליטות ומדע לגבי החיסונים היא פגיעה בחופש הביטוי והפרת זכויות אדם לכאורה Empty Re: הסרת פוסטים מפסבוק על ידי הפרקליטות ומדע לגבי החיסונים היא פגיעה בחופש הביטוי והפרת זכויות אדם לכאורה

הודעה על ידי reapidvina Mon Dec 21, 2020 2:24 am




avatar
reapidvina
satworld forum member

Points : 127
Registration date : 20.12.20

הסרת פוסטים מפסבוק על ידי הפרקליטות ומדע לגבי החיסונים היא פגיעה בחופש הביטוי והפרת זכויות אדם לכאורה Empty Re: הסרת פוסטים מפסבוק על ידי הפרקליטות ומדע לגבי החיסונים היא פגיעה בחופש הביטוי והפרת זכויות אדם לכאורה

הודעה על ידי reapidvina Mon Dec 21, 2020 2:38 am


    השעה עכשיו היא Mon Apr 12, 2021 3:37 pm