המחאה החברתית לישראל-SATWORLD.ORG

האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.
המחאה החברתית לישראל-SATWORLD.ORG

המחאה החברתית לישראל. מחזירים את המדינה לידי העם !

Latest topics

» ראש ממשלה מנותק מהעם חי על קוויאר יקר ושמפניה של עשרות אלפי דולרים בזמן שהעם רעב ללחם שאין
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל EmptyToday at 3:49 pm על ידי loosers

» החברים העיתונאים של נתניהו כולם שרלטנים צריכים לבקש הרבה סליחות ביום כיפור
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל EmptyToday at 3:47 pm על ידי loosers

» בהוראת גנץ פורסם מכרז לאספקת כ-150 אלף מארזי מזון למבודדים
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל EmptyToday at 3:19 pm על ידי loosers

» תדהמה -מעשה רצח במגזר הערבי והבדואי על בסיס יומי כל יום ערבים נרצחים- המשטרה אובדת עצות
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל EmptyToday at 2:36 pm על ידי loosers

» סערת ההפגנות: אדלשטיין יביא לאישור הממשלה תקנות לשעת חירום להגבלת התקהלויות
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל EmptyToday at 1:59 pm על ידי loosers

» העסקים שיישארו פתוחים ומה מותר מעבר ל-1 ק"מ: הגבלות הסגר המלא - כל הפרטים
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל EmptyToday at 1:56 pm על ידי loosers

» אך אל על עם חוב של 2 מיליארדר דולר תצא מזה זה בלתי אפשרי ? הסיפור מאחורי משפחת רוזנברג, הבעלים החדשים באל על
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל EmptyToday at 1:22 pm על ידי loosers

» "אדוני ראש הממשלה, אתה מאמין במה שאתה אומר? זה מביך"
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל EmptyToday at 1:21 pm על ידי loosers

» ענין של זמן עד שנתניהו ישראל כץ דרעי ליצמןו אידלשטיין וכל הממשלה ישבוב כלא על אחריותם למחדלים ולמותם של 1300 ישראלים מקורונה
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל EmptyToday at 11:45 am על ידי loosers

התחבר

שכחתי את סיסמתי

התדרים של עידן פלוס

Sun Apr 30, 2017 6:17 pm על ידי ofir_men

התדרים של עידן פלוס הם - אפיק 26 (תדר- 514MHz) במרכז, ואפיק 29 (תדר- 538MHz) בצפון , אלה הישנים ב DVB-T 
האפיקים החדשים שבניסוי הינם : אפיק 28 (תדר- 530MHz) במרכז , ו אפיק 32 (תדר- 562MHz) בצפון . אלה ב DVB-T2
בתדרים הישנים יש את ערוצי הטלויזיה - 2, 10, 1, 33, 99 …

[ Full reading ]
ממיר המאפשר קליטת כל הערוצים הפרוצים כיום ללא שיתןף

Sat Jul 19, 2014 2:15 pm על ידי tomer_1968

איזה ממירים קיימים  התומכים בקליטת הערוצים הפרוצים כיום   האם קיוב קפה למשל תומך בכך תודה
צריך לקנות ממיר HD

פורום זה פתוח רק לחברי קהילת הלווין הישראלית בלבד

Sun May 22, 2011 3:07 pm על ידי satworld

פורום זה פתוח רק לחברי קהילת הלווין הישראלית בלבד
מי שלא חבר לא רואה את כל הפורום או לא יכול להכנס אליו
חובה רישום בפורום ומשלוח 10 הודעות בפורום
הקבלה לקהילה היא על תנאי .
כל עוד מכבדים את התקנון ותקנות הקהילה .
עם החברות …

[ Full reading ]
טכנאי yes לא בא: "אין פיצוי לפי חוק הטכנאים"

Sun Apr 24, 2016 8:05 am על ידי cristalm

טכנאי yes לא בא: "אין פיצוי לפי חוק הטכנאים"
ק' הצטרף ל-yes ונקבע מועד להתקנת חיבור בביתו. הטכנאי לא הגיע ועל כן לכאורה מגיע לו פיצוי: 600 ש' כחוק. רק שנציגת yes טענה: "אתה עדיין לא לקוח" והסכימה לפצותו ב-100 ש' בלבד. האם החוק לא תקף על …

[ Full reading ]
טכנאי HOT לא הגיע? מגיע לך פיצוי. בעצם לא

Sun Apr 24, 2016 8:03 am על ידי cristalm

טכנאי HOT לא הגיע? מגיע לך פיצוי. בעצם לא
לקוח חיכה לטכנאי וזה לא הגיע. כשדרש פיצוי של 600 שקל מ-HOT על פי חוק, נענה בתחילה בחיוב ואז סירבו לפצותו. גם אחרי שעות על הקו עם החברה, לטענתו, לא הצליח לקבל שירות כלבבו. HOT: "לאחר בדיקת המקרה, הלקוח יפוצה בגין אי הגעת טכנאי על-פי חוק"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4666077,00.html

החזירו ממירים ל-HOT ובכל זאת נרדפו

Sun Apr 24, 2016 8:02 am על ידי cristalm

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4628119,00.html

החזירו ממירים ל-HOT ובכל זאת נרדפו
קפקא לא יכול היה להמציא השתלשלות יותר מייאשת: נציג חברה העובדת עם HOT אסף 3 ממירים מביתה של אורה. בכל זאת התקשרו מחברת גבייה לטעון שהחזירה רק 2 ממירים. למרות ששלחה הוכחה, המקרה הועבר למשרד עורכי-דין שדרש 582 שקל. HOT: "בשל טעות אחד הממירים לא הוסר מהמנוי"

מועצת הכבלים והלוויין מגבילה את המבצעים של yes ו-HOT

Mon Mar 14, 2016 8:58 am על ידי DOSH76

מועצת הכבלים והלוויין מגבילה את המבצעים של yes ו-HOT




המועצה קבעה כי המבצעים יוגבלו ל-18-4 חודשים ויפורסמו באתרים של החברות. עוד נקבע כי HOT לא תוכל להעלות מחירים ללקוחות במבצעים הקיימים החל ממרץ 2017




[ Full reading ]
תדרים של עמוס הוט בירד

Fri Jan 08, 2016 8:08 pm על ידי mdridista

שלום יש לי ממיר מישוג VISIONNET HAMMER5400 והיה עובד אבל מישהו כנראה שיחק בתדרים ואני לא מצליח לסדר אותם אפשר לדעת מה התדרים של עמוס הוט בירד ונילסאט?

המלצה לממיר איכותי

Thu Dec 03, 2015 5:00 pm על ידי xanadoo

היי,
אני מעוניין לקנות ממיר איכותי עד 2000 שח שיתמוך בשיתוף כמובן.
תודה.

RSS feeds


Yahoo! 
MSN 
AOL 
Netvibes 
Bloglines 

Poll

מי מחובר

בסך הכל ישנם 37 משתמשים מחוברים :: אחד רשום, 0 חבויים ו -36 אורחים :: 2 Bots

loosers


המספר הרב ביותר של משתמשים מחוברים אי פעם היה 2982 בתאריך Sun Sep 22, 2019 2:04 am

המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל

avatar
theend20
SATWORLD SENIOR
SATWORLD SENIOR

Points : 82
Registration date : 25.07.20

המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל Empty המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל

הודעה על ידי theend20 on Sat Jul 25, 2020 4:04 pm

המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל

קפיטליזם לא סוציאליזם לא קומוניזם לא ביביזם לא חזיריזם לא 
בישראל צריכים לבחור את היתרונות שכל אחד מהם נותן  .
ישראל היא לא מדינה קפיטליסטית 
במדד המדינות הקפיטליסטיות בעולם ישראל במקום ה 36 בעולם
כל המדינות במפרץ הפרסי עוברים את ישראל .
HONK KONG היא המדינה הקפיטליסטית ביותר והתחרותית ביותר 
כלכלת שוק חופשי בהחלט כן לצידה מתן זכויות סוציאליות רחבות לאזרחים .
למה בישראל יש עדין מכסות יבוא ?
למה יש מועצת החלב מועצת הצמחים ?
האם אנחנו עדין חיים בעידן ברית המועצות ?הרי הקומוניזם מת מזמן אז למה יש את כל המכסות האלה
למה שלא נפתח את השוק לתחרות חופשית לחלוטין
הרי בתחום הסלולר כשישראל פתחה את השוק לתחרות ראינו שזה הצליח בענק 
אז למה לא לעשות את זה בכל התחומים במיוחד ביבוא בבנקאות באשראי 
בואו נפתח את השוק לתחרות פרועה לחלוטין רק בהתייעלות כאשר אנשים על סף רעב תפתח תחרות ואז יהיה גם שירות ומחירים נמוכים .
כיום מתמנים פולטיקאים שלא מבינים כלום בכלכלה או בניהול וגם לא מסוגלים לקבל החלטות לתפקידים של שר אוצר .
חלקם מחפשים פרסום קידום פוליטי ופופוליזם ולחלקם אין כל יכולת לנהל משרד או ידע מקצועי
חלקם גם יש רצון להתאבד פוליטית כי כידוע לכל תפקיד שר אוצר בישראל שם קץ לחיים הפוליטיים של כל מי שכהן בו אי פעם.
מלבד נתניהו שביצע פה ושם רפורמות וכחלון רובם נכשלו בתפקיד ונעלמו מהמפה.
הכלכלה של מדינת ישראל היא דבר מאוד חשוב בדי שנפקיר אותו בידי אנשים טיפשים שיגרמו למשק לכלכלה ולמדינה נזק עצום. 
שר אוצר לא יכול להיות תפקיד פוליטי זה חייב להיות תפקיד מקצועי.
ומי שמתמנה לתפקיד חייב להיות אדם מאוד מקצועי .עם השכלה ידע ונסיון רב .
והוא חייב להיות רפורמטור גדול .

הוא צריך לקחת כלכלה קומיניסטת סוציאליסטית ריכוזית ולהפוך אותו לכלכלה קפיטליסטית תחרותית ולא לכלכלה חזירית 
הכלכלה צריכה להתנהל כלכלת שוק חופשי והיא צריכה להיות מופרטת לחלוטין .
המדינה לא צריכה לנהל עסקים כי היא א טובה בזה יזמים ואנשים עסקים פרטים הם אלה שינהלו את החברות והעסקים
המדינה רק צריכה להקל עלהם ולמנוע כל סוג של בירוקרטיה

יחד עם זאת לדאוג לשכר מינימום בגובה 10000ש"ח שיאפשר קיום הוגן.
אם כבר עובדים אז למה להישאר עני ?
העלאת שכר המינימום תאפשר למשפחה להתקיים בכבוד למשק לצמוח וגם לממשלה לקבל יותר הכנסות ממיסים ומעמ.
את שכר המינימום הנוכחי 5500 צריך להעלות ב 4 פעימות שונות ל 10000ש"ח
נכון יהיו כמה עסקים יסגרו וכמה מפוטרים במשק כי יהיו כאלה חברות שלא יעמדו במשכורת המינימום המיוחלת
אבל צריך לזכור שבעדן של היום מדינת ישראל לא צריכה עבדים מודרנים
כיום משפחה עם ילד או שניים עם משכורת פחות מ 30000 ברוטו לזוג לא תצליח להתקיים והיא תהיה עניה ונזקקת .
לא יצמח שום דבר מהמשפחה הזאת היא תגדל דור חדש של עניים מרודים.
חברה שלא יכול לשלם שכר מינימום של 10000ש"ח לא צריך שיתקיים במדינת ישראל.
כל אזרח צריך שתהיה לו פנסיה שתבטיח לו שכר מינימום כשיצא לפנסיה 
פנסיה מינימלית לכל אזרח במדינת ישראל
המעסיקים וגם העובדים צריכים את המינימום הזה פנסיה בגובה 10000ש"ח לחודש
אם עובד רוצה פנסיה מעבר לזה אז שישלם אותה בעצמו ככה זה צריך בסקטור הפרטי והציבורי. 
המדינה והממשלה צריכים לדאוג לחלשי החברה באמצעות מלגת קיום בגובה 6000 ש"ח
וכן כל אזרח צריך לקבל ביטוח בריאות מלא שיכלול גם ביטוח שיניים מ
וכן ביטוח סיעודי לכל אזרח בגובה מסויים 
מי שרוצה מעבר לזה אז שישלם מכיסו הפרטי
קופות החולים ובתי החולים צריכים להיות פרטים ולא בידי המדינה .
ככה תהיה תחרות בנהם וכל עובדים צריכים להיות עובדים של החברות שיפעלו את בתי החולים וקופות החולים ולא עובדי מדינה.
המדינה צריכה גם לתת פתרון דיור לכל אזרח
אם זה בתשלום מלוא השכירות או מתן דירה ציבורית או סיוע גדול בתשלום שכירות לכל אזרח .
לכל אזרח צריכה להיות קורת גג ביטוח רפואי וביטוח שיניים פנסיה כללית וכן ביטוח סיעודי וכ גמלת קיום 
אלה תנאים מינמלים .
בנוסף המדינה צריכה לבטל לחלוטין את כל המכסות כל המעצורים כל הבירוקרטיה 
המדינה צריכה להפריט את כל החברות והנכסים שברשותה לחלוטין 
המדינה צריכה להתקיים מהכנסה ממיסים ואל מכירת קרקעות וסבסוד קרקעות
המדינה גם צריכה לפטר 60 אחוזים מכלל העובדים שלה בכל המשרדים הממשלתים 
לאחד משרדי ממשלה ולסגור את רובם מלבד 20 משרדי ממשלה שירכזו את כל פעילות הממשלה .
הואיל והיום אפשר לעשות הכול באמצעות האינטרנט המדינה צריכה לסגור את כל המשרדים שלה בכל הארץ
אולי להשאיר רק משרד אחד פתוח בירושלים או בתל אביב וכל השאר לסגור לחלוטין
המדינה גם צריכה להפריט חלק מהמטלות של המשטרה וגם של משרדים אחרים
כל מה שניתן להפריט זה עדיף מאשר שישאר בידי המדינה .
גם בנושאי גופי אכיפה בישראל המדינה צריכה להפריט לפחות 60 אחוזים מכלל העובדים ולקצץ ב 70 אחוזים את תקציב רוב המשרדים
הממשלה צריכה לעשות רפורמות בכל משרדי הממשלה במיוחד במשרד הביטחון ולקצץ 50 אחוזים מתקציב הביטחון
בנושא העיריות והשלטון המקומי המדינה צריכה לאחד רשויות ולסגור עיירות בכל הארץ 
בישראל יהיו לא יותר מ 10 ערים גדולות כל השאר יהפכו לשכונות בתול ערים רבתיות .
עיר צריכה להיות רק מי ששי בה מיליון אזרחים ומעלה .
כל השאר שכונות 
כפרים מושבים קיבוצים מעצות וכל שאר המושגים צריכים להעלם ואין יותר עיירות באף מקום
תקציב משרד הפנים צריך להיות מקוצץ ב 50 אחוזים .
עד כה מדינת ישראל החזירה את החובות שלה בצורה מצוינת אבל בגלל הקורונה ראש הממשלה עשה טעויות נוראיות 
והוא גרם למדינה ולככלה נזק עצום המדינה נכנסה לחובות עצומים של מאות מיליארדים שיקשו על הכלכלה ויהוו בעיה בעתיד 
     
צריך להוציא מהממשלה 2 תפקידים שרים שלא יהיו פוליטים 
שר אוצר
שר בריאות
בתקופה כה קשה למשק הישראלי ולכלכלת ישראל אסור להפקיר את משרד האוצר בידיים לא מקצועיות 
כל אנשי משרד האוצר לא צריכים להיות נערי אוצר הם צריכים להיות אנשים בעלי ידע וניסיון בתחום
והם צריכים להיות רפורמטורים וגם חברתיים.
אנשים יתפלאו חברתיים ?
מה פתאום דמוקרטיה הולכת מצוין עם קפיטליזם חזירי 
נמשיך לחלק לעשירים שהם יבנו את הכלכלה 
לא חברים הבא נסתכל על מה שקורה עכשיו בארה"ב
הכלכלי הכי קפיטליסטית שיש והכי חזירית שיש 
ושם כעת מה עושה נשיא ארה"ב הממשלה שר האוצר והנגיד 
הם אומרים יש מיתון כבד ואנחנו לקראת שפל כלכלי עמוק בכל העולם
אחוזי אבטלה עצומים בכל העולם
הקורונה שנתה את כל חוקי הכלכלה 
וישראלים מתקשים להבין שזהו העולם שהכירו אתמול לעלם לא יהיה דומה למחר לעתיד צריך להתאפס מהר ולפתוח דף חדש 
בארה"ב אמרו הבא נפזר כסף לכל המשר והכלכלה האמרקאית הבא נדפיס בלי חשבון מיליארדים
בסך הכול היו הדפסה של כסף זה לא הדפסה אמיתית
לא הולכים לבית דפוס 
בסך הכול מעבירים מספרים אלקטרונים לבנקים ומשם לכל אזרח אמריקאי לכל עסק
אבל כשמדפיסים מיליארדים שי אינפלציה ומלטון פרידמן לימד אותנו שזה לא טוב
הכלכלה של מלטון פרדימן נולדה בשנות ה 70 של המאה הקודמת ,
אשכולה של שקיאגו וכל האסכולות האחרות כבר לא רלוונטים יותר 
בשוק כה תחרותי סין עשתה בית ספר לכולם 
וכיום צריכים לצאת למלחמה של השרדות 
העולם צועד לעבר שפל כלכלי עמוק כפי שלא היה מעולם
בכיד לצאת מהתסבוכת הזאת צריכי לתת לאזרחים כמה שיותר כסף
במיחד אלה שאין להם ולא עובדים ואין כל סיכוי שימצאו עבודה בקרוב 
אך עושים את זה 
מתחילים באמצעות מלגת קיום שמשולמת לכל מי שהוא מעל גיל 50 ולא עובד 
גובה המלגה צריך לעמוד על 6000 שח 
ואין כל קשר לשכר המינימום
שכר המינימום במדינת ישראל הוא מהנמוכים בעולם כיום 
שכר המינימום בישראל שמאפשר קיום צריך לעמוד על 10000 שח ברוטו
וממשלת ישראל חייבת להעלות אותו באמצעות 4פעימות 
כל פעימה מעל ל 1000 שח לשנה עד שיגיע ל 10000 שח ברוטו 
במקיבל ממשלת ישראל צריכה לחוקק חוק שמאפשר 2 סוגים של שכר מינימום בישראל
שכר לעובדם זרים שיהיה מבוסס על שכר של 4000 שח
שכר לעובדים ישראלים שיהיה מבוסס על 10000 שח .
ככה המדינה תשלם פחות כס על עובדים בתחום מטפלות חקלאות בניין נקיון וכן מלונאות שבהם הישראלים כמעט לא עובדים בהם
יש כאלה שטוענים שצריכים להעלות את הפריון ובצדק
אבל בישראל של היום הישראלים עובדים הכי הרבה ויורת מכל המדינות ב שוק האירופי המשותף ומרוויחים הרבה פחות וזה חזירות.
 מצד שני יש מדינה כמו שוויץ שהיא מדינה מאוד מתועשת מודרנית ובה השכר הכי גבוהה באירופה בממוצע או בכלל גם לשעה והשני בוגבהו בעולם אחרי יפן.
ובכל זאת אין בשוויץ עד היום שכר מינימום בכלל. ויש בה פריון גבוהה יחסית לכל מדינה אחרת זכויות סוציאליות שאין באף מדינה אחרת
מלגת קיום היא מלגה שמשולמת לאדם שאין לו הכנסה או שהם אינם מספיקות קיום בכבוד או שהוא לא עובד כלל 
ואין סיכוי שהוא עובד או שהוא עובד חלקית
מלגת קיום באופן מלא משולמת לכל אלה שאין להם כלום ולא עובדים והיא תהיה בגובה 6000 שח בחודש
מי שעובד באופן חלקי ומרוויח 3000 שח הממשלה תשלים לו ל 6000 שח 
מי שהוא כרגע עצמאי או שכרי בעל שליטה ובעל נכסים או לאל נכסים
זה לא יהיה מענק זאת תהיה הלוואה לתווך ארוך שהוא יאלץ לשלם ולהחזיר אותה לביטוח הלאומי כאשר יחזור לעבודה 
כל הקצבאות ששולמו עד כה אין צורך בהם יותר
כל המדינה צריך לשלם קצבה אחת מלגת קיום 
זהו זה אין דמי אבטלה הבטחת הכנסה נכות קצבת זקנה כלום רק מלגת קיום 
מלגת קיום נתתה ללא מגבלת זמן עד שהאדם יש לו את ההכנסה של 6000 שח כעת ובעתיד סכום גבוהה יותר 
בכיד להצעיד את המדינה קדימה צריכים למנות שר אוצר מקצועי .
ולא כל שנתיים שלוש להחליף שכר אוצר ומדיניות .
ישראל היא מדינה שלא צריכה שיהיו לה חובות כלל .
מדינה שאפשר להפוך למעצה כלכלית אם ינהגו בצורה נבונה 
פולטקיאי לא יכולים לנהוג בצורה נבונה שנתיים זה לא מספיק זמן בכדי לפתח כלכלה או אפילו עסק קטן.
כלכלה בריאה היא כלכלה תחרותית מאוד ללא כל בירוקרטיה כלכלת שוק חופשי לחלוטין
חסרת מכסות וכל סוג של בירוקרטיה עם מינימום מיסים.
ריבית ברמה אפסית והצע רחב של הלוואות ואשראי ולא רק של בנקים
מאז 1974 לא ניתן רישיון לפתיחת בנק בישראל
נתניהו עם כל זיוני השכל שלו לא הוציא אפילו רשיון אחד לבנק 
למה לא הוציאו 30 רישיונות לבנק עד כה ?
רשיונות לבנק ינתנו בתמורת לתשום אגרה חד פעמית וגרה שנתית למדינת ישראל 
בתמורה מי שיכה ברשיון יוכל לפעול רק במה שאשרו לו 
ללא אפשרות לקבל כל עמלה על אף שירות הבנקים החדשים יחיו רק על ריבית בלבד 
לא יהיו עמלות לעולם
ריבית מפוקחת של מדינת ישראל כלומר מפקחים רק על הריבים המקסימלית ולא המינימלית 
בנוסף ינתן ביטוח לפקדונות וגם יחייבו בביטוח כל מי שבא לקחת אשראי והלוואות בסכום נמוך במיוחד
ואז לא יהיה כל סיכון לא למקבל ולא ללוקח אשראי והלוואת
הבא נניח שמדינת ישראל תקבע הון מינימלי של 300 מיליון שח לפתיחת בנק בישראל
10 רשיונות חדשים לבנקים מסחרים 
10 רשיונות חדשים לבנקים שיפנו למגזר הביתי בלבד 
10 רישויונת לבנקים למשכנתאות בלבד עם הון של מיליארד שח . 
10 רישיונות לבנקים חברתיים עם הון של 100 מיליון שח בלבד
10 רשיונות לבנקים דיגיטלים ללא סיניפים עם הון התחלתי של 100 מיליון שח 
גובה האגרה  החד פעמית לבנקים תנוע סביב ה 50 מיליון שח 
בנוסף כל בנק ישלם אגרה למדינה בגובה אחוז אחד מהמחזור שלו ולא פחות מ 10 מיליון שח בכל שנה 
הבנקים גם ישלמו מיסים למדינה במידה ויהיה להם רווח כולל גם מעמ.
בנקים לא יורשו להחזיק בחברות ביטוח או במניות של חברות ביטוח חברות פיננסים,חברות אשראי ,עיתונים ערוצי טלווזיה ,תקשורת ועוד
חבות לכרטיסי לא יקבלו אישור למכור ביטוח רק אשראי והלוואות בלבד.
המדינה גם תוציא 2 מטבעות דיגיטלים ושהם יונקו על ידי המדינה בלבד .
בנוסף המדינה תוציא מכרזים לתשלומים שידגיטלים תחת האינרטנט ותשלומיםב אמצעות הפלאפון 
 

חזון שר האוצר המקצועי 
המעומדים  לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 

1.פרופסור ירון זליכה
2.פרופסור סטנלי פישר
3.גיא רולניק
4.פרופסור יעקב פרנקל
5.פרופסור קרנית פלוג
6.פרופסור אבי שמחון
7.פרופסור עומר מואב
8.פרופ׳ מנואל טרכטנברג


שקר הקפיטליזם הישראלי





מה עדיף - קפיטליזם או קומוניזם?

 
קפיטליזם מול סוציאליזם
מחאת החופש מול מחאת האוהלים - קפיטליזם מול סוציאליזם






עימות הקפיטליזם מול סוציאליזם עם


ד"ר ירון ברוק, מנהל מכון איין ראנד, ארה"ב
ופרופ' יוסי יונה, חבר במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים
http://anochi.com/

http://www.liberal.co.il/BRPortal/br/...








אלדד יניב: "שכבה של משפחות שולטת במשאבים ובשלטון


פרופ' דני גוטווין - בין סוציאליזם לקפיטליזם




נערך לאחרונה על-ידי theend20 בתאריך Sat Jul 25, 2020 9:40 pm, סך-הכל נערך 19 פעמים
avatar
theend20
SATWORLD SENIOR
SATWORLD SENIOR

Points : 82
Registration date : 25.07.20

המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל Empty Re: המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל

הודעה על ידי theend20 on Sat Jul 25, 2020 4:07 pm

פרופסור סטנלי פישר
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל Z

סטנלי פישר (באנגליתStanley Fischer; נולד ב-15 באוקטובר 1943) הוא כלכלן אמריקאי-ישראלי, שכיהן כפרופסור לכלכלה ומילא תפקידים בכירים בבנקאות העולמית. כיהן כנגיד בנק ישראל בשנים 20052013. בשנים 20142017 כיהן בתפקיד סגן יושבת ראש הפדרל ריזרב.[1] פישר נחשב מייצג בולט של האסכולה המוניטריסטית במאקרו-כלכלה וכתב ספרים ומאמרים רבים בנושא.






ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלתו

פישר נולד ברודזיה הצפונית (כיום זמביה). שמו העברי הוא שלמה בן פסח הכהן.[2] היה פעיל בתנועת הבונים דרור. את לימודיו התיכוניים עשה ברודזיה הדרומית (כיום זימבבואה) ובהם הצטיין בפיזיקה, מתמטיקה וכימיה, אך ידיד המשפחה הפנה אותו לתחום הכלכלה. הוא למד לתואר ראשון בכלכלה בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE), בין השנים 1962 עד 1965, לאחר מכן נסע לעבוד בישראל, ובשנים 1966-1965 השלים תואר שני חד-שנתי בלונדון. הוא למד לתואר שלישי בכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), בשנת 1969.

תפקידים בארצות הברית

פישר כיהן כמרצה (Assistant Professor) לכלכלה באוניברסיטת שיקגו עד 1973, ומאותה שנה היה לפרופסור-חבר במחלקה לכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. פרופ' פישר הוא גם מרצה אורח באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון הובר באוניברסיטת סטנפורד. בין השאר, היה מנחה הדוקטורט של בן ברננקי, לימים נגיד הפדרל ריזרב. פישר אף היה ועודנו חבר במספר אגודות אקדמיות וארגונים כלכליים, הוא עמית לשעבר באגודה לאקונומטריקה ונבחר לחבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, חבר במועדון ה-30, חבר חוקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER) ועוד. כן הוא שירת במועצות המנהלים של המכון לכלכלה בינלאומית (IIE), ושל ארגון נשות הבנקאות העולמית (WWB), ובמועצה המייעצת הבינלאומית לבית הספר החדש לכלכלה של מוסקבה (NES). ב־1985 אף נמנה סטנלי פישר על היועצים הכלכליים האמריקאים שנשלחו לסייע לישראל ביישום תוכנית הייצוב.
מינואר 1988 עד אוגוסט 1990 שימש כסגן נשיא לפיתוח כלכלה וכלכלן ראשי של הבנק העולמי. לאחר מכן מונה לראש הקתדרה ע"ש אליזבת' וג'יימס קיליאן וראש המחלקה לכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בין ספטמבר 1994 ועד סוף אוגוסט 2001 כיהן כמשנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית.
בפברואר 2002 עבר פישר לסקטור הפרטי ועד אפריל 2005 כיהן פישר כסגן יו"ר סיטיגרופ, הבנק המסחרי הגדול בעולם דאז. במסגרת תפקיד זה, פישר שימש בין היתר כראש קבוצת הסקטור הציבורי, יושב ראש הוועדה לסיכון מדינה בתאגיד, ונשיא סיטיגרופ אינטרנשיונל.
במהלך כהונתו בקרן המטבע ובעקבות מעברו לסיטיגרופ נמתחה על פישר ביקורת כי ייצג קבוצות אינטרסים בממשל ארצות הברית. ב-2002 פרסם ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, ביקורת נוקבת כלפי פישר בספרו "אי נחת בגלובליזציה". בספר הוא מותח ביקורת חריפה על קרן המטבע העולמית בתקופה שפישר היה אחד מבכיריה. שטיגליץ רמז לניגוד עניינים בהתנהלותו של פישר וכתב:
אפשר לשאול האם פישר תוגמל מפני שעשה בקרן המטבע העולמית את מה שהממשל האמריקני הורה לו לעשות? 
— ג'וזף שטיגליץ, אי נחת בגלובליזציה, תרגמה מאנגלית: רחל אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשס"ה 2005

נגיד בנק ישראל (2005–2013)

ב-1 במאי 2005 מונה פישר לנגיד בנק ישראל. הוא עלה באותה עת לישראל וקיבל אזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות.
ב-2 במאי 2010 מונה פישר לתקופת כהונה שנייה.[3] הדבר היה לאחר חקיקת חוק בנק ישראל, שתיקונו לווה במתחים על רקע מעמד הנגיד. ח"כ שלי יחימוביץ' פנתה אל פישר בדיון שנערך בוועדת הכספים לקראת אישורו של החוק:
אנחנו כל הזמן עסקנו בחוק הזה כשאתה ואישיותך לנגד עינינו ויש בזה מכשלה גדולה, מכיוון שהחוק הזה מעניק באמת סמכויות נרחבות ביותר לנגיד בנק ישראל, סמכויות שלא ניתנו בעבר, הרחבה של הסמכויות הקיימות ואני כן מודאגת ממה יהיו ההשלכות של החוק הזה אם במקומך יבוא נגיד בינוני, למשל, ולא נגיד בעל שיעור קומה כמוך, והתמיכה שלנו בחוק הייתה במידה רבה בגלל ההערכה העצומה שאנחנו רוחשים לך ולמנהיגות שלך ולהחלטות שקיבלת במשברים האחרונים. אני חושבת שמה שאתה חייב לנו, בתמורה, הוא הארכת הכהונה שלך. נוכח העובדה שאנחנו אישרנו את החוק כשדמותך לנגד עינינו, אז המינימום שמגיע לנו הוא הארכת הכהונה. 
— פרוטוקול מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ"ד באדר התש"ע (10 במרס 2010), באתר הכנסת
המגזין גלובל פייננס העניק לפישר ציון A (הגבוה ביותר) לשנת 2010 וב-2011 זכה שוב לציון A. בציון זה זכו רק שישה נגידים אחרים ב-2010 וחמישה חוץ ממנו ב-2011.[4]
באוקטובר 2010 פישר זכה בתואר נגיד השנה 2010 מטעם מגזין Euromoney.[5]
במאי 2011 הגיש פישר את מועמדותו לתפקיד יושב ראש קרן המטבע הבינלאומית, אך מועמדותו נפסלה, עקב הגבלת גיל המועמדים (65, בעוד גילו של פישר בעת הגשת המועמדות היה 67).
בינואר 2013 הודיע פישר שיסיים את כהונתו כנגיד בנק ישראל ב-30 ביוני 2013.[6] החליפה אותו קרנית פלוג, שבתקופת כהונתו מונתה למשנה לנגיד.

סגן יושבת ראש הפדרל ריזרב (2014–2017)

ב-10 בינואר 2014 נבחר פישר על ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה למועמדו לתפקיד סגן יושבת ראש הפדרל ריזרב, ג'נט ילן,[7] ופישר החל לכהן בתפקיד בחודש יוני. ב-6 בספטמבר 2017 הודיע פישר על התפטרותו מהתפקיד על רקע "סיבות אישיות".[8]

עמדתו בנוגע למשבר הכלכלי העולמי והשפעתו על ישראל

ביולי 2012 פרסם פישר הצהרה בה קבע כי כלכלת ישראל צפויה להיפגע מהמשבר העולמי שהחל בגוש האירו, שיבח את הצעדים של העלאות המיסים והקיצוצים שננקטו על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ והודיע על המשך ניהול מדיניות מוניטארית אקטיבית מצד בנק ישראל: "מצד אחד המשק העולמי במצב קשה שכבר התחיל להשפיע על צמיחת המשק הישראלי, וישנה אף אפשרות שנצטרך בעתיד הקרוב להתמודד עם השלכות החרפת המשבר בגוש האירו. מצד שני, ישנן הבעיות הנובעות מהגירעון הגדול בתקציב, שאם לא נטפל בהן, נמצא עצמנו ב-2013 עם גירעון גדול עוד יותר בתקציב המדינה. אפשרות זו כבר גורמת לספקות ואי ודאות לגבי היכולת של מדינת ישראל לנהל את המשק ברמה הנדרשת. לאור מצב זה, צעדיהם של ראש הממשלה ושר האוצר אמיצים וחיוניים לשיפור המצב התקציבי שלנו ב-2013. הם יאפשרו לנו לנהל את המשק באופן שיתמוך בהמשך הצמיחה, לטובת אזרחי המדינה. בנק ישראל מצידו, ימשיך לנהל מדיניות מוניטארית שתשמור על יציבות מחירים, תתמוך בצמיחת המשק ותשמור על יציבות המערכת הפיננסית".[9]

חיים פרטיים

פישר היה נשוי לרודה פישר (לבית קיט) עד למותה ב-2020. הוא הכיר אותה בימיו בתנועת "הבונים". לבני הזוג שלושה ילדים. עם עלייתם לארץ, הפכה רודה לנכבדת עלה נגב, כפר שיקומי לנכים. בעת שהותו בישראל התגורר בהרצליה.[10] שלושת בניו חיים בארצות הברית. הבכור, מייקל, הוא רופא. האמצעי, דייוויד, הוא סמנכ"ל השיווק של חברת פייסבוק. הצעיר, ג'ונתן, הוא נשיא חברת הפקת הסרטים האמריקנית גראונדסוול.
הונו של פישר הוערך בשנת 2014 בין 14.6 ל-56.3 מיליון דולר, מה שהופך אותו לאחד האישים העשירים בבנק הפדרלי המרכזי.[11]

ספריו


  • Macroeconomics (יחד עם רודיגר דורנבוש וריצ'רד סטארץ, הוצאה תשיעית ב-2004).

  • Lectures in Macroeconomics (עם אוליביאר בלאנשרד, (MIT Press, 1989.

  • Economics (עם רודיגר דורנבוש וריצ'רד שמאלנזי, McGraw Hill, הוצאה שנייה ב-1988).

  • IMF Essays From a Time of Crisis ,MIT Press, 2004)

  • Indexing, Inflation, and Economic Policy ,MIT Press, 1986)


כמו כן היה עורכם של ספרים רבים, ביניהם: Securing Peace in the Middle East ,MIT Press, 1994). בין השנים 1986 עד 1994 היה העורך של השנתון NBER Macroeconomics Annual ושל כתבי עת כלכליים אחרים. פרופ' פישר פרסם מאמרים רבים בכתבי עת מקצועיים.

avatar
theend20
SATWORLD SENIOR
SATWORLD SENIOR

Points : 82
Registration date : 25.07.20

המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל Empty Re: המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל

הודעה על ידי theend20 on Sat Jul 25, 2020 4:16 pm

יעקב פרנקל



























[th]לידה[/th][th]מדינה[/th][th]השכלה[/th][th]עיסוק[/th][th][/th][th]פרסים והוקרה[/th]
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 250px-J_Frenkel_Press_Conf
יעקב פרנקל, 2007
8 בפברואר 1943 (בן 77)
תל אביב, ישראל המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 15px-Blue_pencil_RTL.svg
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 22px-Flag_of_Israel.svg   ישראל

  • אוניברסיטת שיקגו
  • האוניברסיטה העברית בירושלים המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 15px-Blue_pencil_RTL.svg

כלכלן, איש חינוך המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 15px-Blue_pencil_RTL.svg
נגיד בנק ישראל ה־6

[th]תחת שר האוצר[/th]
1991 – 2000
(כ־9 שנים)
מודעי, שוחט, מרידור, נתניהו, נאמן ושטרית
→ מיכאל ברונו
דוד קליין ←

  • פרס ישראל (2002)
  • עמית החברה האקונומטרית
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 15px-Blue_pencil_RTL.svg

המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 22px-Wikidata-logo_S.svg  המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 16px-OOjs_UI_icon_info_big.svg



[rtl]
יעקב אהרון פרנקל (נולד ב-8 בפברואר 1943 בתל אביב) הוא כלכלן ישראלי, נגיד בנק ישראל בשנים 1991 עד 2000, סגן יו"ר AIG ויו"ר ג'יי פי מורגן צ'ייס אינטרנשיונל.[/rtl]




[rtl]

תוכן עניינים

[/rtl]




  • 1 ביוגרפיה

    • 1.1 נגיד בנק ישראל
    • 1.2 לאחר בנק ישראל


  • 2 קישורים חיצוניים
  • 3 הערות שוליים






[rtl]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]



יעקב פרנקל נולד ב-1943 בתל אביב. בוגר בית הספר צייטלין. בשנת 1966 השלים לימודי תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1969 קיבל תואר שני בכלכלה, ובשנת 1970 קיבל תואר דוקטור לכלכלה, שניהם מאוניברסיטת שיקגו. נישא לניצה, רופאה ולעתיד פרופסור למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, ולהם נולדו שתי בנות. הזוג התגרש ב-2010.
היה פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקגו ומופקד על הקתדרה לכלכלה בינלאומית. לאחר מכן היה היועץ הכלכלי הראשי ומנהל המחקר של קרן המטבע הבינלאומית. חבר במועצת שבע המדינות המתועשות (G-7 Council) ובמועדון ה-30 (G-30) בו הוא מכהן כיו"ר חבר הנאמנים.

נגיד בנק ישראל[size=13][עריכת קוד מקור | עריכה]



בשנת 1991 מונה לנגיד בנק ישראל. בדצמבר 1991 הנהיגו פרנקל ושר האוצר יצחק מודעי את "רצועת הניוד" של השקל מול סל המטבעות, דהיינו, תחום ממנו לא יחרוג שער השקל. מאחר שתחום הניוד הביא בחשבון אינפלציה מסוימת, הוא היה מוגבל בשני קווים אלכסוניים שקבעו את השער המרבי ואת השער הנמוך ביותר בכל עת. לפיכך נקראה רצועת הניוד בשם "רצועת האלכסון". שיטת "האלכסון" צמצמה את אי-הוודאות הכרוכה בשיעור גבוה של אינפלציה. בשל ירידת שיעור האינפלציה פחתה האפקטיביות של רצועת הניוד עד שבוטלה פורמלית בשנת 2005. בתקופת כהונתו כנגיד נמתחה עליו ביקורת על ניסיון ההסתרה של דו"ח ועדת זוסמן שהמליצה על העברת אחריות קביעת הריבית במשק לידי ועדה מוניטרית[1].
יעקב פרנקל מונה לתקופת כהונה שנייה כנגיד בנק ישראל, אולם התפטר במהלכה. במהלך כהונתו של פרנקל כנגיד הוא החזיק את הריבית במשק ברמה גבוהה. דבר זה הביא לביקורת נגדו בשל הפגיעה בצמיחה והגברת האבטלה, אך מנגד תרם לריסון האינפלציה. במשך רוב כהונתו של פרנקל הייתה האינפלציה גבוהה יחסית למערב, אך נמוכה ביחס לשיעוריה ההיסטוריים בישראל. בשלהי כהונתו כבר התייצבה האינפלציה בישראל על שיעור נמוך כמקובל במדינות המפותחות. ביום העצמאות תשס"ב (2002) הוענק לו פרס ישראל לכלכלה.
בדו"ח מבקר המדינה נמתחה ביקורת על כספים שמשך פרנקל בגין פדיון ימי מחלה והוצאות אש"ל, ובעקבותיו הוא חויב להחזיר מאות אלפי שקלים למדינה[2]

לאחר בנק ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]



שימש כיו"ר וכמנכ"ל מועדון ה-30, סגן יו"ר AIG ויו"ר קבוצת האסטרטגיה הכלכלית הגלובלית של AIG.
בתחילת שנות ה-2000 שימש פרופ' פרנקל כיו"ר חברת לומניס שקרסה והתפרסמה בעיקר בתנאי העסקה מפליגים לבעלי עניין בחברה בתקופת כהונתו.[דרוש מקור]
הופיע מספר פעמים בכינוסים כלכליים עולמיים והשמיע תחזיות אופטימיות על הצפוי לכלכלה העולמית. הוא אף התעמת עם כלכלנים שטענו ששוק הנדל"ן בארצות הברית בועתי וצפוי לקרוס. בין היתר, טען בוועידת דאבוס בשנת 2006 כי "הצלחנו לבטל את המחזוריות בכלכלה". במאי 2008, בראיון לסבר פלוצקר אמר "הרכבת הפיננסית כבר עברה, לדעתי, את נקודת השפל, והיא מתקדמת בכיוון הנכון. זו רכבת גמישה, מגיבה מהר לשינויים. נוסעיה של הרכבת הפיננסית יכולים לחוש שהותירו את הגרוע מאחוריהם"[3].
בספטמבר 2008 קרסה חברת AIG והולאמה על ידי הממשל האמריקאי. הממשל הזרים לחברה 140 מיליארד דולר מכספי משלם המיסים האמריקאי מתוך אמונה שחברה כה גדולה אסור שתקרוס. פרנקל נשאר בתפקידו כסגן יו"ר AIG העולמית. בראיונות שונים שנתן לכלי התקשורת סירב להכיר באחריותו האישית לסיכונים הרבים שנטלה החברה בשוק נגזרי האשראי והנדל"ן שהובילו לקריסתה[4].
בנובמבר 2009 התפטר מתפקידו ובדצמבר מונה ליו"ר ג'יי פי מורגן צ'ייס אינטרנשיונל, האגף הבינלאומי של אחד מהבנקים הגדולים בעולם.
בסוף חודש יוני 2013 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי פרנקל צפוי להתמנות פעם נוספת לנגיד בנק ישראל, במקומו של סטנלי פישר[5]. החלטה זו הצריכה אישור הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה ואישור מליאת הממשלה. אולם בעקבות דיון ציבורי בפרשה שבה היה מעורב פרנקל בהונג קונג בשנת 2006, הודיע פרנקל ביולי 2013 כי הוא מסיר את מועמדותו[6]. באשר לפרשה זו, בשנת 2006 גרס פרנקל כי הוא טעה במסלול היציאה בשדה התעופה, והשתמש בזה המיועד לפקידי ממשל בכירים[7]. משרד המשפטים בהונג קונג מסר כי פרנקל נתפס כשהוא מנסה כביכול לגנוב תיק בגדים, נעצר והובא לפני שופט, ולאור הצהרות שנמסרו וחומר נוסף בוטל האישום מספר חודשים לאחר מכן. המשרד שלל את גרסתו של פרנקל לפיה הוא העביר לאחרון התנצלות והודה לו על שלא הגיש תביעה. פרנקל מסר בתגובה מסמך מ-22 בדצמבר 2006 בו ציין נציג משרד המשפטים של הונג קונג כי ההאשמות מבוטלות[8].[/rtl][/size]
avatar
theend20
SATWORLD SENIOR
SATWORLD SENIOR

Points : 82
Registration date : 25.07.20

המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל Empty Re: המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל

הודעה על ידי theend20 on Sat Jul 25, 2020 4:22 pm

פרופסור קרנית פְלוּג (נולדה ב-9 בינואר 1955) היא כלכלנית ישראלית אשר בשנים 2014–2018 כיהנה כנגידת בנק ישראל.


ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוג נולדה ב-1955 בפולין, ובהיותה בת שלוש עלתה לישראל עם הוריה[1]. אביה, נח פלוג, עבד במשרד האוצר[2], שימש כיועץ כלכלי בשגרירות ישראל בגרמניה[3], והיה במשך שנים רבות יושב ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל[4]. אמה, דורותה לבית טוגנדרייך[5], עבדה שנים רבות כרופאת ילדים. פלוג למדה בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. בשנת 1980 השלימה בהצטיינות לימודי MA בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1985 השלימה לימודי דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. נושא הדיסרטציה:[6] "Government policies in a general equilibrium model of international trade and human capital" (מדיניות ממשלתית במודל שיווי משקל כללי של סחר בינלאומי והון אנושי).
בשנת 1984 הצטרפה ככלכלנית לקרן המטבע הבינלאומית, וב-1988 חזרה לישראל והחלה לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל. יחד עם ניצה (קלינר) קסיר היא ביצעה מחקרים בנושאי מקרו-כלכלה ושוק העבודה, בהם בתחומי שכר המינימום, קליטת העלייה והעוני. בשנים 1994–1996 עבדה בבנק האינטר-אמריקאי לפיתוח (Inter-American Development Bank) ככלכלנית מחקר בכירה. ב-1997, לאחר שובה לבנק ישראל, מונתה לסגנית מנהל מחלקת המחקר, וביוני 2001 מונתה למנהלת המחלקה ולחברה בהנהלת בנק ישראל.
במהלך עבודתה כיהנה במספר ועדות ממשלתיות וציבוריות, בהן הוועדה להגברת התחרותיות, הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי (ועדת טרכטנברג), הוועדה לבחינת תקציב הביטחון (ועדת ברודט), הוועדה לאיתנות פיננסית של הביטוח הלאומי.
פלוג ידועה כתומכת בהעלאת גיל הפרישה לנשים. לטענתה זהו צעד מתבקש לאור העלייה בתוחלת החיים והירידה הצפויה בגובה ההכנסה לאחר הפרישה כתוצאה מכך. היא מאמינה שאת התהליך יש לשלב עם כלים משלימים לעידוד תעסוקת מבוגרים, כמו אכיפת חוקים האוסרים אפליה על רקע גיל, קרנות למקצועות שוחקים, ומתן הכשרות. כמו כן, הייתה בין התומכים בהנהגת מס הכנסה שלילי כסיוע לעובדים בשכר נמוך[7].
ביולי 2011 מונתה למשנה לנגיד בנק ישראל[4]. בתחילת יולי 2013, בעקבות פרישתו של סטנלי פישר מתפקיד נגיד בנק ישראל, מונתה לממלאת מקום הנגיד[8]. ב-13 בנובמבר 2013 מונתה לנגידת בנק ישראל, האישה הראשונה בתפקיד זה[9], תפקיד בו כיהנה קדנציה אחת, עד 12 בנובמבר 2018. אחת מהפעולות הראשונות שלה כנגידה הייתה למנות לה כמשנה את ד"ר נדין בודו-טרכטנברג.
לאורך כהונתה כנגידה התפרסמו לעיתים חילוקי דעות בינה לבין שר האוצר משה כחלון. בין היתר טענה פלוג כי יש צורך לשפר את הפיריון בעוד שר האוצר הביא לאישור תקציב דו־שנתי שלא תומך כלל בשיפור הפריון. פלוג התנגדה נחרצות למהלך שתכנן משרד האוצר, להפחתת מס הכנסה על המשתכרים מעל 20,000 ש"ח, והתנגדותה הייתה אחת הסיבות העיקריות לכך שהמהלך לא יצא פועל[10]. מנגד, טען שר האוצר שהיא צריכה להעלות את הריבית במשק, שעמדה באותה תקופה על 0.1%, אולם היא לא עשתה כן[11]. היא הותרת ריבית המשק האפסית על כנה הייתה למעשה החלטה אסטרטגית של פלוג להמשיך את המדיניות שהתווה קודמה בתפקיד, סטנלי פישר[12] במטרה לבלום את התחזקות המטבע המקומי ולתמוך בייצוא. זאת בתקופה שגם הריביות של מרבית הבנקים המרכזיים במערב נשארו גם הן ברמה נמוכה. עם זאת, מדיניות זו הקשתה על שר האוצר לעמוד ביעד הורדת מחירי הדיור שהציב לעצמו מכיוון שהזרימה משקיעים לשוק הנדל"ן[13].
בספטמבר 2014 נבחרה על ידי מגזין "הגלובל פייננס" לאחת מ-7 נגידי הבנקים הטובים בעולם וקיבלה את הציון A על תפקודה[14]. גם בשנת 2015 שמרה על מקומה בצמרת הנגידים הטובים בעולם[15].
במרץ 2018 פרסם בנק ישראל דו"ח המבקר בין היתר את תוכנית מחיר למשתכן של כחלון. לאחר הפרסום טען כחלון כי הדו"ח מוטעה ומתבסס על הערכות שגויות. למחרת נמסר כי משרד האוצר החל לחפש מחליף פוטנציאלי לנגידה[16].
ביולי 2018 הודיעה פלוג לראש הממשלה שלא תתמודד לכהונה נוספת כנגידת בנק ישראל. במכתבה לראש הממשלה הדגישה פלוג את החשיבות הרבה של עצמאותו המקצועית של הבנק, בייחוד במציאות פוליטית משתנה[17]. בהתאם לכך, סיימה את תפקידה ב--12 בנובמבר אותה שנה.
עם תום כהונתה כנגידה, עברה לעבוד באקדמיה ומאז היא משמשת פרופסור מן המניין[18] בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים[19]. מלבד זה, היא מכהנת כסגנית-נשיא למחקר בתחומי הממשל והכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה[20].
פלוג נשואה בשנית, לפרופ' שאול לאך מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים[19]. לזוג שני ילדים[1]. היא דוברת ארבע שפות: עברית, אנגלית, ספרדית ופולנית[21]. היא תושבת ירושלים.

מחקריה האקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  • גור עופר, קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר, "קליטה בתעסוקה של עולי ברית המועצות בשנת 1990 והלאה: היבטים של שמירה והחלפת משלחי-יד", רבעון לכלכלה 148 (יולי), עמ' 135–179, 1991.

  • קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר, "[url=http://www.boi.org.il/he/Research/DocLib2/%D7%A1%D7%A7%D7%A8 67/surv67_2.pdf]עלות העבודה בתעשייה הישראלית[/url]", סקר בנק ישראל 67 (יולי), עמ' 21–40, 1992.

  • קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר, "קליטה בתעסוקה של עולי ברית המועצות בשנת 1990 והלאה – הטווח הקצר", הרבעון לכלכלה, 1993.

  • קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר (1994), "הציות לחוק שכר המינימום בישראל", סדרת מאמרים לדיון 94.12, בנק ישראל, מחלקת המחקר.

  • דניאל גוטליב, קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר, ״הצעה לשינוי המדיניות בנושא שכר מינימום״, בנק ישראל, 2000.

  • קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר ויונה רובינשטיין, "השפעת שכר המינימום על התעסוקה בענפים עתירי עבודה פשוטה במשק הישראלי", בנק ישראל, 2000.

  • קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר וסיגל ריבון, "אבטלה והשכלה בישראל: על מחזורי עסקים, שינויים מבניים ושינויים טכנולוגיים: 1998-1986", רבעון לכלכלה 3 (אוקטובר), עמ' 374–416, 2000.

  • קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר, "על עוני, עבודה ומה שביניהם", רבעון לכלכלה 4 (דצמבר), עמ', 516-542, 2001.

  • קרנית פלוג ומישל סטרבצ'ינסקי, ״צמיחה בת קיימא - האם היא מעבר לפינה?", מחלקת המחקר של בנק ישראל, 9 ביולי 2002

  • קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר, ויונה רובינשטיין, "השפעת שכר המינימום על הביקוש לעובדים לא מיומנים ועל התעסוקה הכוללת במשק", בנק ישראל, 2004

  • קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר, "מהי רמת המקסימום לשכר המינימום?", מחלקת המחקר של בנק ישראל, 27 בינואר 2005

  • קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר ואירנה מידן, "חוק משפחות חד -הוריות, היצע עבודה ועוני", רבעון לכלכלה שנה 56, מספר 3 (ספטמבר), עמ' 463–516, 2006

  • קרנית פלוג ומישל סטרבצ'ינסקי, "צמיחה מתמשכת ומדיניות מקרו-כלכלית בישראל", מחלקת המחקר של בנק ישראל, 4 ביולי 2007



  • Karnit Flug, Nitsa (Kaliner) Kasir and Ofer Gur, "Absorption of Soviet Immigrants into the Israeli Labor Market: Occupational Substitution and Retention", in: "Immigrants: Liability or Asset?", Naomi Carmon (editor), p. 279-378, 1993.
  • Karnit Flug and Nitsa (Kaliner) Kasir, "Labor Costs in Israeli Industry", Economic Review, Vol. 67, p. 21-44, 1993.
  • Karnit Flug and Nitsa (Kaliner) Kasir, "The Absorption in the Labor Market of Immigrants from the CIS - the Short Run" The Economy Quarterly, 1995.
  • Karnit Flug, Nitsa (Kaliner) Kasir and Ofer Gur, "The Absorption of Soviet Immigrants into the Labour Market: Aspects of Occupational Substitution and Retention", in: "Russion Jews on Three Continents – Migration and Resettlement", Lewin-Epstein, Ro'u and Ritterbans (editors), p. 433-470, 1997.
  • Karnit Flug and Nitsa (Kaliner) Kasir,"Poverty and Employment and the Gulf between them", Israel Economic Review, Vol. 1, p. 55-80, 2003.
  • Karnit Flug and Nitsa (Kaliner) Kasir, "The Single Parent Law, Labor Supply  and Poverty", Israel Economic Review, Vol. 4, NO. 1, April, p. 59-110, 2006.
avatar
theend20
SATWORLD SENIOR
SATWORLD SENIOR

Points : 82
Registration date : 25.07.20

המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל Empty Re: המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל

הודעה על ידי theend20 on Sat Jul 25, 2020 4:24 pm

אברהם (אבי) שמחון (נולד ב-1959) הוא כלכלן ישראלי, שהחל מדצמבר 2015 מכהן כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. לשעבר יועץ כלכלי לשר האוצר וראש החוג לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית.
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 220px-Avi_Simhon

ביוגרפיה

נולד בקדימה. בן לאליה וחיים שמחון ואח לתמר (רוזנטולר). משפחת שמחון עלו לארץ ישראל ממרוקו בעליית המוגרבים ב-1840, ואבי סביו היה ממקימי נווה צדק.[1] סבו יהושע רזניק עלה מרוסיה והיה ממקימי קדימה ויושב ראש המועצה הראשון של המושבה. שמחון סיים תואר ראשון בכלכלה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בשנת 1984, תואר שני בכלכלה בשנת 1986 ודוקטורט מאוניברסיטת מינסוטה בשנת 1992, בהנחייתם של חתן פרס נובל לכלכלה, אדוארד פרסקוט, ופרופסור ניל וואלאס. הוא עשה פוסט דוקטורט במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בשנת 1994.[2] מלמד משנת 1994 באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2010 מונה ליועץ הכלכלי לשר האוצר יובל שטייניץ במקום פרופ' עומר מואב.
פרופסור שמחון שימש חבר בוועדה לשינוי כלכלי חברתי (ועדת טרכטנברג) ובוועדה לבחינת מדדי העוני בישראל (ועדת יצחקי).[3]
שמחון הוא מומחה למאקרו כלכלה ולכלכלת ישראל. בנוסף לכך יש לו התמחות בחקר שחיתות בתחומי העבודה.
ב-2013 התמודד שמחון בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת. הוא הוצב במקום ה-53 ברשימת הליכוד ישראל ביתנו בבחירות לכנסת ה-19 ולא נכנס לכנסת.[4]
פרופ' שמחון פרסם בעבר מאמר בעיתון דה מרקר, תחת הכותרת "משפחה עם 8 ילדים היא חטא" – ועורר סערה.[5] במאמר עצמו שאל שמחון מדוע "איננו כמו שוודיה, פינלנד ודנמרק, ומהי תקרת הברזל שמונעת מישראל להצטרף לעשר או חמש עשרה המדינות המשגשגות בעולם?", וענה כי "הסיבה נעוצה בעובדה שבישראל שתי קבוצות גדולות – חרדים וערבים – שמשקלן גדל במהירות ושבתוך עשורים מעטים ייהפכו לרוב, הנבדלות כמעט לחלוטין משאר הכלכלה". הבעיה, לדבריו, אינה בשילובם בתעסוקה, אלא הילודה המוגברת שיוצרת עומס על הכלכלה ומקטינה משמעותית את התל"ג לנפש.
בשנת 2019, החל לקדם תוכנית לביטול שכר המינימום ואת חובת ההפרשה לפנסיה לעובדים זרים, בכדי להוזיל את עלות העסקתם למשק.



















avatar
theend20
SATWORLD SENIOR
SATWORLD SENIOR

Points : 82
Registration date : 25.07.20

המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל Empty Re: המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל

הודעה על ידי theend20 on Sat Jul 25, 2020 4:26 pm

גיא רולניק (נולד ב-2 בספטמבר 1968) הוא מייסד העיתון TheMarker ועורכו הראשי עד שנת 2013,[1] סגן המוציא לאור של קבוצת "הארץ" ופרופסור חבר קליני בבית הספר למנהל עסקים בות' ׁ(אנ') של אוניברסיטת שיקגו.[2]




ביוגרפיה

גיא רולניק נולד בצפון תל אביב לעמוס ולרבקה רולניק. שירת בגלי צה"ל ככתב כלכלי לאחר שלא נקרא לגיוס מטעמים רפואיים. עם שחרורו מצה"ל בשנת 1990 הצטרף לעיתון "הארץ" ככתב כלכלי ולאחר ארבע שנים הקים את מדור שוק ההון בעיתון והפך לעורכו הראשון. החל מינואר 1994 כתב טור יומי בשם "שווי שוק" שהפך עם השנים לטור כלכלי משפיע.
בשנת 1998 מונה לעורך הכלכלי של "הארץ" וחבר הנהלת המערכת, והיה העורך הצעיר ביותר שהתמנה לתפקידים אלה (30). בשנת 2000 פתח בפרק היזמות בקריירה שלו כאשר עזב את תפקיד העורך הכלכלי של "הארץ" והקים ביחד עם משקיעים אמריקאים וקבוצת "הארץ" חברה חדשה אשר הוציאה לאור את אתר האינטרנט החדשותי העצמאי הראשון בישראל - TheMarker. שנה לאחר הקמת TheMarker החלה פעילות החברה להתרחב והיא הוציאה לאור את המגזין החודשי TheMarker. בשנת 2005 הוביל רולניק את הפיכתו של המותג TheMarker שנולד באינטרנט גם לעיתון כלכלי יומי מודפס (כחלק מ"הארץ"). בשנת 2007 מונה על ידי מועצת המנהלים של "הארץ" לתפקיד סגן מו"ל קבוצת הארץ. במעמד זה ציין מו"ל "הארץ", עמוס שוקן:
רולניק הוביל בשנים האחרונות את הקמתו של TheMarker כיזם, כעיתונאי, ולמעשה כמו"ל. פעילות TheMarker המגוונת הפכה בשנים האחרונות לזירת התקשורת העסקית המרכזית בישראל, למנוע צמיחה חשוב של הקבוצה. ב-TheMarker רולניק הוכיח שניתן להפוך את השינויים בעולם המדיה להזדמנות ולצמוח בקצב מהיר בתקופה מאתגרת לענף. אני משוכנע שנדע לעשות זאת בכל שאר החלקים של קבוצת "הארץ".[3]
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 250px-%D7%92%D7%99%D7%90_%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7_-_%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%A9%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8-2


גיא רולניק בכנס שדרות לחברה, 2015

בשנת 2014 הוביל רולניק קורס מיוחד בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב: "סוגיות מבניות בכלכלת ישראל", במסגרת התוכנית לתואר שני במנהל עסקים עם התמחות בניהול טכנולוגיה יזמות וחדשנות.[4]

עמדותיו הכלכליות והמחלוקת עליהן

רולניק מתבלט כעיתונאי הממקד את ביקורתו בגורמים הגדולים בשוק הפרטי בישראל, ודורש הגברת הפיקוח עליהם. עם זאת, בעבר שיבח[5] את הממשלה בשל העברת החברות הגדולות לקבוצה מצומצמת של בעלי הון, לדבריו אז, בשל השיפור ברווחיות ובביצועי החברות. ב-2005, כשחברת B.D.I דיווחה[6] על עוצמת קבוצות ריכוז במשק, רולניק שיבח את 16 הגופים ששולטים במשק לפי הפרסום וכתב:[7] "הסיפור של "המשפחות" השולטות במשק הישראלי תמיד עובד. מספיק לזרוק לאוויר את המלה "משפחות" והמסר כבר ברור: פעם היה לנו משק פתוח, מפוזר, מבוזר, דמוקרטי וחופשי - ואילו בשנים האחרונות השתלטו עליו כמה משפחות שלופתות אותנו בגרון ובכיס. אפשר להוסיף לזה את הסיסמה על "הון" ו"שלטון" (ואם רוצים גם "עיתון"), והכל ברור: מצבנו מידרדר". רולניק סיכם ש"עדיף משק בידיים פרטיות מאשר בידיים ממשלתיות ופוליטיות; הוא בדרך כלל יותר יעיל, יותר חזק ויותר עשיר".
בהמשך מיקד את ביקורתו בהתנהלות קבוצות פרטיות אלו, קרא להרחיב את התחרות ביניהן ותקף בחריפות כלי תקשורת[8] שלא הצטרפו לדעתו, אלא המשיכו להחזיק בעמדתו הקודמת בזכות הפרטת המשק וטען ש"לא קוראים מספיק על שלטון העשירים".
עמדותיו אלו בלטו במיוחד בתקופת המחאה החברתית בשנת 2011, אז התנגד בחריפות למיקוד הביקורת הציבורית בממשלת בנימין נתניהו, וסבר שהמחאה היא הזדמנות לטפל בכוחן של בעלי החברות הגדולות. זאת אף על פי שלפי סקרים רוב משתתפי המחאה הגיעו[9] ממפלגות השמאל והמרכז. רולניק טען שהמחאה "זכתה לעידוד מכלי התקשורת בשבועות הראשונים, כל עוד התמקדה בממשלה".[10]
לדבריו אחר כך המחאה "דוכאה באלימות" כשהמיקוד עבר מהתקפות על ממשלת נתניהו, אל השיטה ו"קבוצות האינטרס". על עמדותיו אלו נמתחה ביקורת קשה מצד כלכלנים ופעילים במחאה. פרופ' דני גוטווין כתב שרולניק מפיץ[11] את "אגדת המחוברים" לפיה "התחרות היא פתרון קסם לכל תחלואי המשק והחברה בישראל". לדבריו "העורך הראשי של "דה מרקר", גיא רולניק ארז את מרכיביה הסותרים של התזה יחד ומיתג אותם תחת הכותרת "מחוברים". רולניק טווה את אגדת המחוברים כמערבון כלכלי ובאמצעות שינון חוזר, הפך אותו למנגנון פרשני בנוסח מלחמת בני אור בבני חושך". גם יוני לוי, מיוזמי המחאה החברתית כתב[12] ש"רולניק סותם את הגולל על כל אפשרות לשינוי במדינת ישראל".
בשנת 2015 רולניק ביטא את עמדותיו הכלכליות בפרק הראשון של הסדרה "מגש הכסף", סדרה דוקומנטרית על המצב הכלכלי והחברתי בישראל, בה המתייחס בפרק שכותרתו "שליחותו של גיא רולניק" לריכוזיות במשק הישראלי, קשרי הון-שלטון, שחיתות שלטונית הון חברתי וכן לחוסר הרגולציה השוררת בתקציב משרד הביטחון.[13]
רולניק הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במנהל עסקים מתוכנית קלוג-רקנאטי של אוניברסיטת תל אביב ובית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו ובוגר התוכנית למנהלים בכירים של בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד (AMP).
רולניק נשוי לנעמה ולהם 3 ילדים.

פרסים

בשנת 2005 קיבל את אות אביר איכות השלטון. בנימוקי הזכייה נכתב "בהוקרה על תרומה ייחודית בתחום התקשורת לחשיפת פגמים ותקלות בשירות הציבורי, למאבק בנגע השחיתות ולשיפור איכות המנהל הציבורי. במאמריו מעלה גיא רולניק את רמת הביקורת הציבורית על התנהלות השלטון ומבליט את חשיבותה לשיפור איכות השלטון. בכך הוא משמש כאות ומופת של איכות לעמיתיו בתקשורת ולחברה בישראל".[14]
בשנת 2007 זכה בפרס לתקשורת כלכלית איכותית, שמוענק על ידי נשיאות הכבוד של "האגודה לזכות הציבור לדעת". בנימוקי הזכייה נכתב כי "העיתונאי גיא רולניק הינו מטובי העיתונאים והפרשנים הכלכליים הקיימים כיום בארץ. בכתיבתו הבהירה וקוראת התיגר, מפגין מר רולניק אומץ לב אזרחי ממדרגה ראשונה, כאשר אינו נמנע מלעסוק ואף לתקוף גורמים בעלי מעמד והשפעה בכלכלה הישראלית"[15] רולניק הוא חתן פרס סוקולוב לשנת 2013 על מפעל חיים "על הפיכת העיתונות הכלכלית לגורם משמעותי בשיח כלכלי חברתי".

הפרת זכויות יוצרים

ב-2012 פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב כי רולניק אחראי באופן אישי על שורה של הפרות זכויות יוצרים והעתקות של ידיעות עיתונאיות באתר TheMarker מבלי לקבל רשות מיוצריהן ואף מבלי לתת להם קרדיט כיוצרים. על הפרות אלה חויב רולניק, באופן אישי וביחד עם אתר TheMarker ועורכו איתן אבריאל - לשלם לעיתון "מעריב" פיצויים בסך של 6 מיליון ש"ח.[16] שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון, ובפשרה שהושגה ביניהם נקבע ש-TheMarker ישלם ל"מעריב
" פיצוי בסך 3.3 מיליון ש"ח ותבוטל החבות האישית של רולניק ואבריאל



































avatar
theend20
SATWORLD SENIOR
SATWORLD SENIOR

Points : 82
Registration date : 25.07.20

המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל Empty Re: המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל

הודעה על ידי theend20 on Sat Jul 25, 2020 4:33 pm

עומר מואב














קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
עומר מואב
[th]לידה[/th][th]ענף מדעי[/th][th]עיסוק[/th]
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 220px-Pic_OM
18 ביוני 1960 (בן 60)
ירושלים
כלכלה
כלכלן המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 15px-Blue_pencil_RTL.svg
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 22px-Wikidata-logo_S.svg  המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 16px-OOjs_UI_icon_info_big.svg

[rtl]
עומר מואב (נולד ב-18 ביוני 1960) הוא פרופסור לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה ופרופסור באוניברסיטת וורוויק (University of Warwick). בין תחומי מחקרו צמיחה כלכלית ופיתוח חברתי, אי שוויון בהכנסות וניעות חברתית, הון אנושי ופריון.[1]
[/rtl]

[rtl]

תוכן עניינים

[/rtl]


  • 1 ביוגרפיה
  • 2 עמדותיו
  • 3 תפקידים
  • 4 קישורים חיצוניים
  • 5 הערות שוליים




[rtl]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]


נולד וגדל בירושלים, בנם של יהודית ופרופ' רם מואב. סיים את לימודי תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית בשנת 1993, ובשנת 1995 סיים את לימודי מוסמך בכלכלה (בהצטיינות יתרה). את לימודי הדוקטורט סיים באוניברסיטה העברית בשנת 1999 ושב למחלקה לכלכלה כמרצה לאחר שנת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת MIT. עבודת הדוקטורט, בנושא "אי-שוויון, ניידות בין-דורית בהכנסה, וצמיחה כלכלית", נכתבה בהדרכת פרופ' עודד גלאור ופרופ' יורם מישר.
מואב זכה בשנת 2002 במלגת אלון למדענים צעירים מצטיינים, ובשנת 2006 בפרס רקטור האוניברסיטה העברית על הצטיינות במחקר ובהוראה. בדצמבר 2012 זכה מואב בפרס מפעל הפיס למדעים ומחקר ע"ש לנדאו בקטגוריה: מדעי החברה - מקרו כלכלה.
מחקריו של מואב על כלכלת ישראל זכו להתייחסות נרחבת בתקשורת הישראלית. בולט בעיקר מחקרו עם פרופ' אריק גולד על "בריחת המוחות מישראל" שתיעד לראשונה את הרכב ההגירה מישראל על פי השכלה ומקצוע, והעלה לתשומת הלב הציבורית את העובדה שהרכב היורדים מישראל אינו מייצג את האוכלוסייה, אלא מאופיין בבעלי השכלה גבוהה.
מואב מפרסם את עמדותיו הכלכליות-חברתיות ומפרש התפתחויות כלכליות בטורי הדעות בעיתונות הישראלית. בנוסף הוא מופיע לעיתים בטלוויזיה כפרשן כלכלי וכמי שקורא לרפורמות שוק במשק הישראלי.
ביולי 2017 התפקד מואב למפלגת הליכוד דרך[2] הליכודניקים החדשים והוא נמצא גם בקבוצת הליברלים בליכוד ונתיב בליכוד.
בבחירות לכנסת ה-23 הצטרף למפלגתה של ליבי מולד, בשם המפלגה הליברלית החדשה.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]


מואב תומך בכלכלת שוק לצד מערכת רווחה.[3][4][5] בפרט, תומך מואב בחשיפת המשק לייבוא על ידי הורדת מכסים וסחר חופשי, הגמשת שוק העבודה על ידי ביטול ושינוי חוקי עבודה, צמצום זכות השביתה בשירותים החיוניים, ביטול מוסד הקביעות במגזר הציבורי, והפרטת חלק מהחברות הממשלתיות.[6] לצד זאת מואב תומך בתשלומי העברה דוגמת הבטחת הכנסה ודמי אבטלה, אך טוען שעל אלו להיות במידה כזו שלא תעודד אי-יציאה לשוק העבודה. מואב נוהג לציין בהקשר זה את המודל הנורדי (ובפרט - זה של דנמרק) המוצלח לדבריו, ולקרוא לאימוצו בישראל. מואב טוען כי הסוציאל-דמוקרטים בישראל נוטים לסוציאליזם מיושן ואף רדיקלי, ואילו סוציאל-דמוקרטיה לדבריו היא תמיכה בשוק חופשי עם מעורבות ממשלתית מצומצמת לצד מדיניות רווחה. במובן זה מחשיב עצמו מואב סוציאל-דמוקרט.
ממחקר שערך מואב עולה כי "הגודש בכבישים גורם להפסד של כ-50 מיליארד שקל מהתוצר השנתי של ישראל"[7].
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה מואב הצהיר על תמיכתו במפלגת עלה ירוק - הרשימה הליברלית ותרם לכתיבת התוכנית הכלכלית של המפלגה.[8]

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]


בשנת 2008 מונה מואב לחבר בוועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה בראשות דליה דורנר.
מאפריל 2009 ועד אפריל 2010 שימש מואב כיועץ הכלכלי הבכיר של שר האוצר יובל שטייניץ.[9][10]
בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל הצטרף כחבר בקבינט הקורונה האזרחי.
מואב היה חבר ומזכיר קיבוץ קלי"ה. כיום מתגורר בתל אביב.[/rtl]


















































avatar
theend20
SATWORLD SENIOR
SATWORLD SENIOR

Points : 82
Registration date : 25.07.20

המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל Empty Re: המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל

הודעה על ידי theend20 on Sat Jul 25, 2020 4:51 pm

ירון זליכה






















קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
ירון זליכה
[th]לידה[/th][th]מדינה[/th][th]ידוע בשל[/th][th]השכלה[/th][th]תפקיד[/th]
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 250px-Yaron_zalicha
20 ביולי 1970 (בן 49)
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 22px-Flag_of_Israel.svg ישראל
החשב הכללי של משרד האוצר לשעבר
אוניברסיטת בר-אילן המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 15px-Blue_pencil_RTL.svg
ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו
המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 22px-Wikidata-logo_S.svg המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל 16px-OOjs_UI_icon_info_big.svg
[rtl]
ירון זליכה (נולד ב-20 ביולי 1970) הוא כלכלן ישראלי. כיהן כחשב הכללי במשרד האוצר בין השנים 2003–2007. פרופסור וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו.

ביוגרפיה





זליכה נולד להורים יוצאי עיראק וגדל ברמת גן. כילד התלווה לעבודת אביו, שלמה זליכה, שהיה בנקאי, שם פיתח עניין ראשוני בתחום הכלכלה. לאחר לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת המחקר של אגף המודיעין והשתחרר בשנת 1991. לאחר שחרורו פנה ללימודים וב-1994 השלים לימודי תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 1994–1996 התמחה בראיית חשבון במשרדו של שלמה נס, ובמקביל הרצה בחשבונאות ומימון במכללת רמת גן. בשנים 1995–1997 היה מרצה לחשבונאות במכללה למינהל. בשנת 1998 מונה לראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, תפקיד אותו הוא ממלא גם כיום. בשנת 2001 קיבל תואר דוקטור בכלכלה במסלול ישיר באוניברסיטת בר-אילן עם תזה בנושא "השפעת אי הוודאות הטמונה באינפלציה הצפויה על דפוסי הצריכה והחסכון".
בשנת 1996 נקלט בשירות המדינה בתפקיד מנהל התחום הכלכלי במשרד ראש הממשלה. במסגרת זו הכין תקציר שגוי של דו"חות רשמיים על רשות השידור לדיון שנערך בממשלה. בתגובה הוגשה נגדו תלונה למשטרה על זיוף מסמכים על ידי חבר הכנסת איתן כבל והתנועה לאיכות השלטון אליה הצטרף גם מוטי קירשנבאום. לאחר שנחקר במשטרה המליצה מחלקת התביעות על הגשת כתב אישום נגד זליכה. גם פרקליטת המדינה עדנה ארבל קבעה שנפל פגם בעבודתו של זליכה אך השתכנעה שפעל בתום לב ועל כן החליטה שלא להעמידו לדין מחוסר אשמה.[1] בשנים 1996–1997 התנהל בינו לבין מנהל היחידה לחוב ממשלתי באוצר סכסוך ממושך ומתוקשר שבמהלכו הוגשו בין השניים תלונות הדדיות לנציב שירות המדינה, לשר האוצר ולמבקר המדינה.
בשנת 1998 פרש מהמגזר הציבורי והיה לראש האגף לתכנון עסקי ואסטרטגיה בחברת פרטנר תקשורת, ומשנת 2000 ועד שנת 2002 שימש סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי ב"תבל טלקום", חברת התקשורת של תאגיד הכבלים. ב-2002 מונה לחבר בדירקטוריון בתי זיקוק לנפט. בשנים 2002 - 2003 היה סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי בחברת "דרך ארץ", מפעילת כביש 6.

כהונה כחשב הכללי





בשנת 2003 מונה לתפקיד החשב הכללי על ידי שר האוצר, בנימין נתניהו. בדיונים באוצר תמך זליכה בקיצוץ תקציב המדינה, כדי לצאת מהמיתון באמצעות הפחתת הגירעון, זאת בניגוד לתפיסה הקיינסיאנית שהייתה מקובלת באותם הימים במשרד האוצר. זליכה סבר שעל המדינה להקפיד בתשלום מיסים בזמן, על אף שאלה משולמים לעצמה.[2]
זליכה הוביל להפרטת בנק דיסקונט. בהפרטה זו התעניינו חמישה קונים, אך ארבעה פרשו, והבנק נמכר לבסוף לקבוצת איל ההון מתיו ברונפמן, היושבת בצפון אמריקה.[3]
זליכה, שהיה מעורב בהליך מכירת גרעין השליטה בבנק לאומי, טען שהיה עד לאי סדרים בהליך ההפרטה, והגיש תלונה על כך למבקר המדינה. ב-16 בינואר 2007 הודיע משרד המשפטים כי תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בחשד שבעת שכיהן כשר האוצר לקח חלק פעיל בהפרטת הבנק והביא לשינויים בתנאי המכרז, שנועדו לסייע למקורבו, פרנק לואי, בהליכי ההפרטה.[4] אולמרט הכחיש כל קשר לאירוע או להתערבות במכרז. זליכה שימש אחד העדים המרכזיים נגד אולמרט בפרשה זו. בנובמבר 2007 קבעה המשטרה שאין תשתית ראייתית מספקת להעמדת אולמרט לדין[5] ובדצמבר 2008 הודיע פרקליט המדינה על סגירת תיק בל"ל בשל חוסר בראיות מספיקות.
שר האוצר רוני בר-און התכוון שלא להאריך את תקופת כהונתו של זליכה בתום חוזה העסקתו, אולם ב-11 באוקטובר 2007 הוציא מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, צו הגנה זמני, המונע מהממשלה להחליף את זליכה כחשב הכללי, מתוקף היותו חושף שחיתות.[6] נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ומנכ"ל האוצר, ירום אריאב, מתחו ביקורת על צעד זה של מבקר המדינה.[7] כחודש לאחר מכן, ב-10 בנובמבר 2007, הודיע זליכה על התפטרות מתפקידו.
במהלך כהונתו התעמת זליכה עם מנהלים במשרד האוצר ובמשרדי ממשלה אחרים ואף עם גורמים פרטיים.[8] עימותים אלה היו אף תוצאה של פרסום דו"ח החשב הכללי שבו חשף אי סדרים והעברות כספים בניגוד לחוק בהיקף של מיליארדי שקלים. מאידך זכה לאהדה של גורמים כדוגמת תנועת אומ"ץ, ופוליטיקאים ממפלגות שונות כדוגמת שלי יחימוביץ'.[9] יורם גבאי, שהיה הממונה על הכנסות המדינה, כתב על כהונתו של זליכה: "פעולותיו כחשב כללי העידו על הבנתו את הצורך להילחם בשחיתות על ידי דרישה לשקיפות, הגינות וכללי משחק ברורים, בין המדינה לבין הסקטור העסקי. ירון זליכה הצליח לנתץ את הנורמות של מכרזים חצי פיקטיביים, בהם ידעו הזוכים מראש שלא יקיימו את התנאים. זליכה מנע חופש החלטה במכרזים לפוליטיקאים ולפקידים, והקפיד על קיום מדוקדק של החוזים הממשלתיים ועל תשלום הוגן, ראוי ובזמן."[10]

לאחר תום כהונתו





לאחר התפטרותו חזר זליכה לעמוד בראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו. בשנת 2010 מונה לפרופסור במוסד זה. בנוסף, החל לפרסם סדרת טורים בנושאי כלכלת ישראל בעיתון "הארץ". במקביל עבד גם בשוק הפרטי. בין היתר נשכר על ידי חברות הסלולר על מנת להילחם ברפורמה בדמי הקישוריות.[11]
בשנת 2009 זכה בתואר אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המבצעת מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל.
כשנתיים לאחר עזיבתו את תפקיד החשב הכללי הגיש מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, דו"ח שבו ביקר את זליכה ומשרד האוצר על כך שזליכה הפר תנאי תקנון שירות המדינה בכל הקשור לעבודתו הפרטית בקריה האקדמית אונו - בהיקף המשרה, בגובה התגמול ובהיעדר דיווח.[12] זליכה טען מנגד כי מבקר המדינה לא ביקש ממנו תגובה לפני פרסום הדו"ח, וכי אכן עבד בהתאם לאישור שניתן לו. לטענתו של זליכה, סירב המבקר לתקן את הטעות מכיוון שהדו"ח לא ציין את שמו במפורש.[13] ביקורת נוספת על פעילותו הייתה על פרויקט המחשוב שבאחריות החשב הכללי "ממשל זמין". בנוסף לחריגות תקציב ואי עמידה בלוחות זמנים, חסר לדברי המבקר גוף לניהול אסטרטגיית הפרויקט.[14]
בסוף אוגוסט 2011 מונה זליכה לעמוד בראשות ועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב, אשר הגישה את מסקנותיה לעריכת שינויים מבניים בענף באמצע פברואר 2012.[15] במאי 2012 מונה לעמוד בראשות ועדה ציבורית שעסקה בבדיקת המבנה הניהולי של הכדורגל הישראלי.[16] בדצמבר 2018 מונה על ידי שר האוצר משה כחלון לעמוד בראש הוועדה לבחינת יוקר המחיה[17], מינוי שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל[18].
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הביע זליכה תמיכה נחרצת בשלי יחימוביץ' ובמפלגת העבודה,[19] ואף נשא הרצאה בכנס בחירות של המפלגה, בה הסביר מדוע הוא מתנגד למדיניות הכלכלית של בנימין נתניהו ותומך בזו של יחימוביץ'.[20] לקראת הבחירות לכנסת העשרים זליכה הביע תמיכה במפלגת "מרצ" בשל התוכנית הכלכלית שלה (על אף אי הסכמתו עימה בעניינים מדיניים).[21] העיד שהצביע למפלגת "כחול לבן" בבחירות לכנסת העשרים ואחת ותומך בהם בבחירות לכנסת העשרים ושתיים[22].
בשנת 2013 תבע יחד עם דני מריאן את חברת אפריקה ישראל בסכום של 11.6 מיליון ש"ח עבור שירותי תיווך שנתן לחברה לכאורה. באוקטובר 2014 תביעתו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בלוד ואף הוטלו עליו הוצאות משפט של 75,000 ש"ח.[23] זליכה ערער לבית המשפט העליון אך בהמלצת השופט אליקים רובינשטיין שרמז לו כי תביעתו אינה סבירה משך את העתירה.[24]
בשנת 2015 הופיע בפרק השני של הסדרה "מגש הכסף", סדרה דוקומנטרית על המצב הכלכלי והחברתי בישראל.[25] בנובמבר 2015 מונה זליכה ליועץ הכלכלי של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.[26]
זליכה נשוי ואב לשלושה ילדים.[/rtl]














































avatar
theend20
SATWORLD SENIOR
SATWORLD SENIOR

Points : 82
Registration date : 25.07.20

המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל Empty Re: המועמדים הראויים לתפקיד שר אוצר מקצועי בממשלת ישראל

הודעה על ידי theend20 on Sat Jul 25, 2020 9:17 pm


פרופ׳ מנואל טרכטנברג

פרופ' מנואל טְרַכְטֶנְברג (בספרדיתManuel Trajtenberg; נולד ב-21 בספטמבר 1950) הוא פוליטיקאי ישראלי יליד ארגנטינה, שכיהן כחבר בכנסת העשרים מטעם רשימת המחנה הציוניכלכלן ישראלי, ולשעבר יושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. באוגוסט 2011 מונה לעמוד בראש ועדת טרכטנברג.




ביוגרפיה

טרכטנברג נולד בקורדובה שבארגנטינה לחוליו (יחיאל), רואה חשבון ועיתונאי בעיתונות היהודית, ושרה לבית קרביץ, מורה בבית הספר היהודי. חוליו היגר לארגנטינה עם אמו מעיירת הולדתו באוקראינה לארגנטינה בשנת 1922, לאחר שאביו נרצח בשנת 1920 כשהיה בדרכו לאודסה להשיג אשרות עלייה לארץ ישראל. טרכטנברג גדל בארגנטינה בתנאי מחסור, עד שעלה לישראל בגיל 16 במסגרת תוכנית לטיפוח מנהיגים צעירים ושימש מדריך בתנועה הציונית. בוגר קומיטה של מרכזים הבלתי מפלגתיים הציונים, היום תנועת נוער החלוץ למרחב.
למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשלים תואר ראשון בכלכלה ב-1973 ותואר שני בכלכלה וסוציולוגיה ב-1976. בשנת 1984 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד על עבודתו בנושא ניתוח כלכלי של חדשנות המוצר: המקרה של סורקי סי.טי[1]. במהלך לימודיו בהרווארד פגש באשתו לעתיד, נדין. ב-1985 זכה למלגת תוכנית פולברייט ללימודי פוסט-דוקטורט במכון הלאומי למחקר כלכלי בבוסטון. עם שובו לישראל הצטרף לסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב, והוא פרופסור מן המניין בבית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס. שימש כראש בית הספר בשנים 2002–2003.
טרכטנברג כיהן במספר תפקידים ציבוריים. שימש יועץ למשרד התמ"ת ולמשרד ראש הממשלה, וכיהן בין השנים 1999–2006 כראש התוכנית המחקרית ב"מדע, טכנולוגיה וכלכלה" במוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה שבטכניון. בשנת 2006 התמנה לייסד את המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, תפקיד בו כיהן עד התפטרותו בשנת 2009. באותה שנה התמנה ליו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, תפקיד בו היה אחראי על תקציב של כ-7 מיליארד שקלים בשנה. בשנת 2007 כיהן כחבר בוועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה.
באוגוסט 2011, בעת מחאת האוהלים, מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לעמוד בראש "הוועדה לשינוי חברתי כלכלי" שנודעה על שמו כ"וועדת טרכטנברג", במטרה לבחון ולהציע פתרונות למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל.
בשנת 2012 קיבל את אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון.

פעילות פוליטית

ב-17 בדצמבר 2014, הודיע טרכטנברג שיפרוש מתפקידיו כדי להתמודד בבחירות לכנסת ה-20 מטעם המחנה הציוני. בבחירות שנערכו במרץ 2015, שוריין פרופסור מנואל טרכטנברג במקום ה-11 במפלגת העבודה המהווה חלק מסיעת "המחנה הציוני", על ידי יו"ר הסיעה יצחק הרצוג, ונבחר לכנסת.
לאחר הבחירות לכנסת, בהן זכתה רשימת "המחנה הציוני" ב-24 מנדטים, מונה כחבר בוועדת הכספים ובוועדת המדע והטכנולוגיה. בנוסף, כיהן ח"כ טרכטנברג כיו"ר השדולה לגיל הרך[2], יחד עם חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. ב-28 בספטמבר 2017 הוא הודיע על פרישתו מהכנסת וחזרתו לאקדמיה. ב-1 באוקטובר הגיש את מכתב ההתפטרות ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.[3]

משפחתו

טרכטנברג נשוי לד"ר נדין בודו-טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, ולהם שלוש בנות.

התמחותו והשקפתו הכלכלית

תחומי התמחותו האקדמיים הם כלכלת מחקר ופיתוח, צמיחה, פטנטים וחדשנות טכנולוגית[4]. חיבר ספרים ומאמרים מדעיים שפורסמו בכתבי עת מובילים, ונחשב לאחד המומחים הבולטים בתחומים אלה[4]. כמו כן הוא חבר במכוני מחקר בארצות הברית ובאירופה.
טרכטנברג נחשב לתומך בכלכלת שוק, למעט במקרים של הגבלים עסקיים. הוא הביע הסתייגות מאכיפת חוקי עבודה ובפרט מחוק שכר מינימום[5]. על פי עבודת מחקר שערך טרכטנברג בנושא מדיניות התמיכה במחקר ופיתוח בישראל, ההצלחה הכלכלית של התעשייה הישראלית מיוחסת, בין היתר, למדיניות ממשלתית גמישה ואקטיבית שהתאימה עצמה לתנאים משתנים.
טרכטנברג מרבה לבקר את מה שהוא רואה כעודף רגולציה והעדר משילות בישראל. כך לדוגמה, במהלך שנת 2015 העביר ביקורת על מתווה הגז של הממשלה, ואת מה שהוא רואה ככשל רגולטורי מתמשך שהוביל למצב שהמתווה מנסה לפתור[6]. לדבריו, המתווה המתוכנן מנוגד לכללי כלכלת השוק אשר בתנאי מונופול דורשת פיקוח אפקטיבי על המחיר, ויביא לעלייה מתמדת במחירי הגז במשך כ-15 השנים הבאות





















































































[size=76]ח"כ טרכטנברג הפורש: "הכישלון הגדול של נתניהו הוא הדיור"[/size]
[size=39]טרכטנברג מפרגן לכחלון ("הפוליטיקאי הראשון זה זמן רב שלוקח אחריות ומתמודד עם מחירי הדיור"); מבקר את ראש הממשלה ("כשמישהו נמצא בשלטון יותר מדי זמן הוא פוגע בו"); ומתכוון להתמקד בגיבוש אג'נדה כלכלית־חברתית למדינה "שתתאים אותנו למאה ה–21"[/size]
http://www.themarker.com/1.4479050

    השעה עכשיו היא Fri Sep 25, 2020 4:21 pm