המחאה החברתית לישראל

המחאה החברתית לישראל. מחזירים את המדינה לידי העם !

התחבר

שכחתי את סיסמתי

התדרים של עידן פלוס

Sun Apr 30, 2017 6:17 pm by ofir_men

התדרים של עידן פלוס הם - אפיק 26 (תדר- 514MHz) במרכז, ואפיק 29 (תדר- 538MHz) בצפון , אלה הישנים ב DVB-T 
האפיקים החדשים שבניסוי הינם : אפיק 28 (תדר- 530MHz) במרכז , ו אפיק 32 (תדר- 562MHz) בצפון . אלה ב DVB-T2
בתדרים הישנים יש את ערוצי הטלויזיה - 2, 10, 1, 33, 99 …

[ Full reading ]
ממיר המאפשר קליטת כל הערוצים הפרוצים כיום ללא שיתןף

Sat Jul 19, 2014 2:15 pm by tomer_1968

איזה ממירים קיימים  התומכים בקליטת הערוצים הפרוצים כיום   האם קיוב קפה למשל תומך בכך תודה
צריך לקנות ממיר HD

פורום זה פתוח רק לחברי קהילת הלווין הישראלית בלבד

Sun May 22, 2011 3:07 pm by satworld

פורום זה פתוח רק לחברי קהילת הלווין הישראלית בלבד
מי שלא חבר לא רואה את כל הפורום או לא יכול להכנס אליו
חובה רישום בפורום ומשלוח 10 הודעות בפורום
הקבלה לקהילה היא על תנאי .
כל עוד מכבדים את התקנון ותקנות הקהילה .
עם החברות …

[ Full reading ]
טכנאי yes לא בא: "אין פיצוי לפי חוק הטכנאים"

Sun Apr 24, 2016 8:05 am by cristalm

טכנאי yes לא בא: "אין פיצוי לפי חוק הטכנאים"
ק' הצטרף ל-yes ונקבע מועד להתקנת חיבור בביתו. הטכנאי לא הגיע ועל כן לכאורה מגיע לו פיצוי: 600 ש' כחוק. רק שנציגת yes טענה: "אתה עדיין לא לקוח" והסכימה לפצותו ב-100 ש' בלבד. האם החוק לא תקף על …

[ Full reading ]
טכנאי HOT לא הגיע? מגיע לך פיצוי. בעצם לא

Sun Apr 24, 2016 8:03 am by cristalm

טכנאי HOT לא הגיע? מגיע לך פיצוי. בעצם לא
לקוח חיכה לטכנאי וזה לא הגיע. כשדרש פיצוי של 600 שקל מ-HOT על פי חוק, נענה בתחילה בחיוב ואז סירבו לפצותו. גם אחרי שעות על הקו עם החברה, לטענתו, לא הצליח לקבל שירות כלבבו. HOT: "לאחר בדיקת המקרה, הלקוח יפוצה בגין אי הגעת טכנאי על-פי חוק"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4666077,00.html

החזירו ממירים ל-HOT ובכל זאת נרדפו

Sun Apr 24, 2016 8:02 am by cristalm

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4628119,00.html

החזירו ממירים ל-HOT ובכל זאת נרדפו
קפקא לא יכול היה להמציא השתלשלות יותר מייאשת: נציג חברה העובדת עם HOT אסף 3 ממירים מביתה של אורה. בכל זאת התקשרו מחברת גבייה לטעון שהחזירה רק 2 ממירים. למרות ששלחה הוכחה, המקרה הועבר למשרד עורכי-דין שדרש 582 שקל. HOT: "בשל טעות אחד הממירים לא הוסר מהמנוי"

מועצת הכבלים והלוויין מגבילה את המבצעים של yes ו-HOT

Mon Mar 14, 2016 8:58 am by DOSH76

מועצת הכבלים והלוויין מגבילה את המבצעים של yes ו-HOT




המועצה קבעה כי המבצעים יוגבלו ל-18-4 חודשים ויפורסמו באתרים של החברות. עוד נקבע כי HOT לא תוכל להעלות מחירים ללקוחות במבצעים הקיימים החל ממרץ 2017




[ Full reading ]
תדרים של עמוס הוט בירד

Fri Jan 08, 2016 8:08 pm by mdridista

שלום יש לי ממיר מישוג VISIONNET HAMMER5400 והיה עובד אבל מישהו כנראה שיחק בתדרים ואני לא מצליח לסדר אותם אפשר לדעת מה התדרים של עמוס הוט בירד ונילסאט?

המלצה לממיר איכותי

Thu Dec 03, 2015 5:00 pm by xanadoo

היי,
אני מעוניין לקנות ממיר איכותי עד 2000 שח שיתמוך בשיתוף כמובן.
תודה.

RSS feeds


Yahoo! 
MSN 
AOL 
Netvibes 
Bloglines 

Poll

מי מחובר

בסך הכל ישנם 20 משתמשים מחוברים :: 0 רשומים, 0 חבויים ו -20 אורחים :: 2 Bots

אין


המספר הרב ביותר של משתמשים מחוברים אי פעם היה 312 בתאריך Sat Mar 17, 2012 9:51 pm


    לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר

    Share
    avatar
    EDISIONTEAM
    satworld elite pro

    Points : 3378
    Registration date : 14.08.10

    לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר

    הודעה by EDISIONTEAM on Fri Mar 16, 2012 10:52 am

    לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל-ו-ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.
    קיימים שני סוגי לוויינים:
    לוויין טבעי - ירח נחשב כלוויין טבעי של כוכב הלכת אותו הוא מקיף.
    לוויין מלאכותי - כל גוף מעשי ידי אדם שנשלח למסלול סביב כוכב לכת.
    עם תחילת שיגורם לחלל של לוויינים מלאכותיים על ידי האדם בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, הלכה ותפסה משמעות הלוויין המלאכותי את מקומה של המשמעות הכללית, וכיום במושג "לוויין" הכוונה היא בדרך כלל ללוויין מלאכותי, ואילו ללוויין טבעי יוחד השם "ירח".
    הלוויין המלאכותי הראשון היה "ספוטניק 1" ששוגר על ידי ברית המועצות למסלול סביב כדור הארץ ב-4 באוקטובר 1957.
    במהלך השנים שוגרו לוויינים גם אל כוכבי לכת אחרים. לוויינים אלה הקיפו את כוכבי הלכת, צילמו אותם ואספו מידע נוסף, ושידרו את המידע בחזרה אל החוקרים על כדור הארץ בעזרת משדרי רדיו.
    תוכן עניינים [הסתרה]
    1 רקע פיזיקלי
    2 שימושים בלוויינים מלאכותיים
    3 סוגי מסלולי לוויינים
    3.1 LEO
    3.2 MEO
    3.3 GEO
    3.4 HEO
    3.5 מסלול קוטבי
    4 לוויינים ישראליים
    5 ראו גם
    6 קישורים חיצוניים
    [עריכה]רקע פיזיקלי

    לוויינים מקיפים גופים בעלי מסות גדולות (כמו כוכבים) בהתאם לחוק הכבידה שאותו גילה וניסח אייזק ניוטון: כל שני גופים מפעילים אחד על השני כוח כבידתי המקיים את הביטוי הבא

    כאשר F הוא הכוח המופעל, G הוא קבוע הכבידה, M היא מסת הגוף הראשון, m היא מסת הגוף השני ו-R הוא המרחק ביניהם.
    על לוויין המקיף גוף שמיימי מופעל כוח גדול אשר מצד אחד לא מאפשר לו להתרחק מגוף, ומצד שני קטן מכדי לגרום להתנגשות בין הגופים (ללא השפעת גורם נוסף כגון התנגדות אוויר). לוויין מלאכותי (להלן לוויין) הוא התקן המשוגר מפני כדור הארץ אל מסלול הקפה, בדרך-כלל סביב כדור הארץ. הצבתו של הלוויין בחלל נעשית בדרך-כלל באמצעות טיל בליסטי, שהלוויין נמצא בחרטומו ומופרד ממנו בהגיעו ליעדו. דרך נוספת היא הובלת הלוויין ליעדו באמצעות מעבורת חלל.
    על מנת לשגר לוויין לחלל יש להתגבר על הכבידה של כדור הארץ.
    [עריכה]שימושים בלוויינים מלאכותיים

    לוויין המשמש לטיסה של אדם בחלל מכונה בדרך כלל חללית, ובמידה וניתן להשתמש בו יותר מפעם אחת -מעבורת חלל.
    לווייני תקשורת, לתקשורת אלחוטית בין נקודות מרוחקות על פני כדור הארץ. שידורי טלוויזיה מועברים בדרך זו ללא צורך ברשת של תחנות ממסר קרקעיות. שיחות טלפון בינלאומיות מועברות בדרך זו ללא צורך בכבלים.
    לווייני צילום, לצילום פני כדור הארץ, למטרות מדעיות, צבאיות ומסחריות.
    לווייני מזג האוויר, לניתוח שינויי מזג האוויר על פני כדור הארץ ושיפור מתן התחזית.
    מערכות ניווט לווייניות.
    לווייני ריגול, למעקב, האזנה ותיעוד פעילות על כדור הארץ.
    לווייני קרב, הגנה או התקפה על לוויינים, למטרות צבאיות.
    גשושית היא חללית קטנה ובלתי מאוישת המשוגרת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש
    למחקר מדעי. כדוגמת טלסקופ החלל האבל וטלסקופים למדידת קרני גאמה כמו Compton Gamma Ray Observatory ו-Gamma-ray Large Area Space Telescope
    [עריכה]סוגי מסלולי לוויינים

    [עריכה]LEO

    ערך מורחב – מסלול לווייני נמוך
    לוויינים נמוכי מסלול (LEO - Low Earth Orbit) הם למעשה מרבית הלוויינים המקיפים את כדור הארץ, מגובה של 300 קילומטר ועד לגובה של אלף ק"מ. לוויינים נמוכי מסלול מקיפים את כדור הארץ כל 120-90 דקות. למעשה רוב השימושים האפשריים של לוויינים נעשים באמצעות לוויינים נמוכי מסלול, פרט לתפקיד אחד - לווייני תקשורת. תקשורת מול לווייני LEO דורשת שימוש באנטנות שמשנות את כיוונן באופן שוטף כך שהן תמיד יהיו מכוונות אל הלוויין. (חלופה אחרת היא קיום תקשורת רק בפרקי זמן מצומצמים, כאשר הלוויין נמצא בדיוק מול אנטנה קבועה).
    [עריכה]MEO

    ערך מורחב – מסלול לווייני בינוני
    Medium Earth Orbit ולפעמים Intermediate Circular Orbit ‏(‏ICO) הוא התחום שבין ה-LEO ל-GEO, והוא בגובה 2000 ק"מ ועד 36,000 ק"מ מכדור הארץ. זמן ההקפה השל לוויינים בתחום זה הוא בין שעתיים ל-12 שעות. בתחום ה-MEO נמצאות מערכות הניווט הלווייניות כגון הGPS.
    [עריכה]GEO

    ערך מורחב – מסלול גאוסטציונרי
    לוויינים במסלול גאוסטציונרי . סופר המדע הבדיוני ארתור צ'ארלס קלארק, ששירת כקצין בחיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה העלה רעיון להציב לוויינים בגובה כ-36 אלף ק"מ מעל קו המשווה. בנקודה זו, משך זמן ההקפה שלהם שווה למשך זמן ההקפה של כדור הארץ סביב צירו, ולכן הם ייראו למתבונן מכדור הארץ כעומדים בנקודה קבועה. תכונה זו מהווה יתרון כאשר נדרש לספק שירות קבוע ורציף: האנטנות הקרקעיות שמתקשרות עם לוויינים מכוונות באופן קבוע אל לווייני ה-GEO העומדים בנקודה קבועה. רוב לווייני התקשורת הם GEO, ונותנים שירות קבוע כתחנת ממסר לקליטה ושידור של מידע, כגון שיחות טלפון בינלאומיות או שידורי טלוויזיה. לדוגמה, שידורי yes הטלוויזיה בלוויין, מועברים בלוויין התקשורת עמוס 1 מתוצרת התעשייה האווירית, ששוגר ב-1996 באמצעות הטיל אריאן 4 הצרפתי.
    [עריכה]HEO
    High Earth Orbit הוא התחום שמעבר ל-GEO (כלומר יותר מ-36,000 ק"מ מכדור הארץ). מסלול זה מאפשר לנו כיסוי מלא באזור הקטבים בזכות אופיו האליפטי.
    [עריכה]מסלול קוטבי

    ערך מורחב – מסלול קוטבי
    במסלול זה הלוויין מקיף את גרם המשיים מעל או בקרוב לקטביו. באופן זה, סיבוב גרם השמיים סביב צירו מאפשר ללוויין לעבור מעל לאיזור אחר בכל הקפה. מסלול זה הוא שימושי מאוד כאשר ממפים כוכב.
    [עריכה]לוויינים ישראליים

    כיום נבנים לוויינים במדינות רבות, וכמעט עבור כל מדינה בעולם, אם כי רק למדינות מעטות, ובהן ישראל, יש יכולת לשגר בעצמה לוויינים לחלל (אמנם יכולת השיגור של ישראל מוגבלת ללוויינים קלי משקל ולמסלולים נמוכים בלבד). ישראל החלה את פעילותה בחלל בראשית שנות ה-80, ושיגרה מאז לחלל לוויינים אחדים. הלוויינים הצבאיים (מסדרת אופק) שוגרו מישראל, (למעט הלוויין הצבאי טקסאר-פולאריס ששוגר עבור ישראל מהודו), באמצעות משגר "שביט" שפותח ויוצר בישראל (על בסיס תכנון של משגר טילים צבאי ישראלי מדגם יריחו 2), והאזרחיים שוגרו מבסיסי שיגור זרים (ברוסיה, בקזחסטן ובגיאנה הצרפתית שבדרום אמריקה).
    לוויינים ישראליים שיצאו משירות:
    "אופק 1" שוגר ב-19 בספטמבר 1988 ו"אופק 2" ב-23 באפריל 1990. כל אחד ריחף בחלל חודשים ספורים לפני שנפלו לאטמוספירה ונשרפו.
    "אופק 3" היה לוויין הצילום הראשון, ששוגר ב-1995 וסיים את חייו בדעיכה חזרה לאטמוספירת כדור-הארץ בשנת 2000.
    "עמוס 1" שוגר ב-16 במאי 1996. ב-2009 הופסק תפקודו בהדרגה עקב התיישנותו, לאחר שפעל מספר שנים מעבר למתוכנן. הלוויין נרכש על ידי תאגיד התקשורת הלוויינית הבינלאומי "אינטלסאט", שמתכוון להחזיק בו בחלל כ"גרוטאת חלל", השומרת על מקום פנוי בחלל עמוס הלוויינים, עד שיתפוס את מקומו לוויין אחר ועמוס 1 יושמד.
    "אופק 4", ששוגר ב-22 בינואר 1998, ו"אופק 6", ששוגר ב-6 בספטמבר 2004, התרסקו עם משגריהם, מדגם שביט, מעל הים התיכון בעת הנסיקה. גם הלוויין הניסויי "טכסאט", ששוגר במרץ 1995 על גבי משגר רוסי מטיפוס "סטארט", כשל ולא נכנס למסלול. בעקבות זאת נבנה במקומו הלוויין "טכסאט 2".
    "גורווין טכסאט 2", לוויין ניסויי שפותח בטכניון, ושוגר לחלל ביולי 1998. זהו אחד הלוויינים הקטנים ביותר בעולם. הוא נבנה כקובייה שאורך צלעה 45 ס"מ, ומשקלו 48 ק"ג. הותקנו עליו גלאי אוזון, מחשב זעיר ומערכת ניווט ובקרה. היוזמה והביצוע היו של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומר משה שחר. הלוויין הצליח להאריך ימים מעבר לצפוי, והפסיק לפעול רק בתחילת 2010. בכך, שבר את שיא הפעילות של מיקרו לוויינים, לאחר שפעל כ-12 שנים.
    "עמוס 5i" הוא לוויין תקשורת משומש, שהוחכר באופן זמני מתאגיד שידור אירופי, כדי לשמש כלוויין ישראלי, והוצב מחדש ב-דצמבר 2009 מעל אפריקה, כחלופה זמנית עד לשיגור "עמוס 5". הדלק שנועד לתימרוניו של הלוויין השכור נגמר מוקדם מהצפוי, כך שהוא יצא מכלל שימוש חודשים רבים קודם לשיגורו של עמוס 5, שגם זה נדחה בכמה חודשים מהמועד המתוכנן.
    לוויינים ישראליים פעילים: (נכון לדצמבר 2011)
    לוויין הצילום האזרחי "ארוס A1" שוגר ב-5 בדצמבר 2000.
    לוויין הצילום הצבאי "אופק 5" שוגר ב-28 במאי 2002.
    לוויין התקשורת "עמוס 2" שוגר ב-27 בדצמבר 2003.
    לוויין הצילום האזרחי "ארוס B" שוגר ב-25 באפריל 2006.
    לוויין הצילום הצבאי "אופק 7", שוגר ב-11 ביוני 2007.
    לוויין המכ"ם הצבאי "טכסאר-פולאריס", שוגר ב-21 בינואר 2008 (מכונה גם "אופק 8"). ישראל מכרה להודו לוויין ריגול דומה שכונה "ריסט 2".
    לוויין התקשורת "עמוס 3" שוגר ב-28 באפריל 2008. החליף את "עמוס 1".
    לוויין הצילום הצבאי "אופק 9", שוגר ב-22 ביוני 2010.
    לוויין התקשורת "עמוס 5" שוגר ב-11 בדצמבר 2011.
    כעת עובדים בישראל על בנייתו של הלוויין עמוס 4 שישוגר ב-2012 ודנים בבניית שני לוויינים, (עמוס 6, שכבר נמצא בהליך תכנון ועומד לקראת מכרז לבנייתו במפעל בישראל או בחו"ל ועמוס 7) שיצטרפו בעתיד לסדרת לווייני התקשורת עמוס.
    בתכנון נמצאים גם שני לווייני ריגול משופרים מסדרת אופק שלמעשה הם הגרסה הצבאית ללוויין הצילום אופסאט 3000 ויהיו כבדים יותר (כ400 ק"ג כל אחד) ובעלי כושר הפרדה בצילום גבוה יותר (הבחנה לפרטים בעצמים בגודל 50 ס"מ מגובה שיוטו בחלל כ600 ק"מ מהקרקע) מלווייני אופק הנוכחיים (שמבחינים בפרטים בעצמים בגודל 70 ס"מ ומעלה) בשל השימוש במצלמה חדישה בשם "יופיטר". לאחרונה אף נסגרה עיסקה עם איטליה שקנתה מישראל לוויין צילום צבאי דומה כחלק מהסכמי הרכש הצבאי ההדדי.
    פרוייקט בניית לוויין הצילום האזרחי ארוס C הוקפא בינתיים והשלמת בניית לוויין המחקר המדעי המתקדם שכונה ונוס (פרויקט ישראלי-צרפתי) המצויד במצלמה מולטי-ספקטרלית נדחה וישוגר רק ב2014. פרופ' פנחם גורפיל מהפקולטה להנדסת אוירונאוטקה וחלל ומכון אשר לחקר החלל בטכניון מקדם מיזם לבניית 3 ננו לוויינים ניסויים, (משקל כל אחד כ6 ק"ג והם יבנו כתיבות בגודל 10X20X30 ס"מ), שישוגרו יחד בחו"ל בשנת 2015 ויבחנו את היכולת לטוס במבנה משותף ולתמרן בחלל עם מנועים זעירים בטווח זמן ארוך). בנוסף קיימת גם קבוצת חובבים ישראלית המכונה Space IL המתחרה בתחרות Google Lunar X PRIZE לבניית גשושית קטנה שתשוגר לירח ככל הנראה בשנת 2014.
    לישראל פיתוחים נוספים בתחום הלוויינים והחלל משותפים בחלקם בתוכניות חלל בינלאומיות וכוללים גם רכיבים שונים כמו מערכות חדשניות וקלות משקל לאבזור לוויינים, פיתוחים בתחום המיקרו לוויינים ועוד. ישראל מציעה גם בצמצום דגמי לוויינים לשיווק ללקוחות נבחרים בחו"ל כמו לווייני אופסאט 2000 (לוויין צילום באיכות טובה בשחור-לבן), ואופסאט 3000 המוצג בתצורת לוויין צילום מתקדם וכבסיס לתכנון לוויין המכ"ם מדגם טכסאר ולוויין המחקר המדעי המתקדם ונוס. ישראל גם משווקת בחו"ל שירותי תקשורת דרך לווייני עמוס הישראליים ומספקת תמונות לוויין מלווייני ארוס גם ללקוחות בחו"ל (בכפוף לאישור הביטחוני).
    למרות שישראל היא עדיין יצרנית קטנה של לוויינים, הטכנולוגיות המתקדמות המיושמות בלוויינים הישראליים ומחירם הזול (יחסית) וכן השימוש בחומרים מתקדמים שהינם זעירים וקלי משקל המוזילים גם את עלויות השיגור, כל אלו הפכו את הלוויינים הישראליים והטכנולוגיות המשמשות אותם למוערכות ברחבי העולם וישראל אף מציעה למכירה חלק מהלוויינים שפיתחה ומתמודדת בכבוד מול יצרניות לוויינים מאירופה, מרוסיה ומארצות הברית. אולם, בשל שיקולי ביטחון ודיפלומטיה, לא מעט עסקאות למכירת לוויינים ישראליים כשלו. המפורסמת שבהן היא העסקה למכירת לווייני צילום צבאי לצבא טורקיה שכשלה בשל תנאי ישראלי לפיו הטורקים לא יצלמו אתרים בישראל משיקולי ביטחון ובחירתם של הטורקים בלוויינים חלופיים מתוצרת צרפת ואיטליה. מאידך איטליה רכשה כאמור לוויין צילום צבאי מסוג אופסאט 3000, והודו רכשה לוויין מכ"ם צבאי מסוג "טכסאר-פולאריס".
    [עריכה]ראו גם

    מונחים בחקר החלל
    [עריכה]קישורים חיצוניים

    מה זה לוויין מאת אלי שביט באתר מט"ח
    לוויינות הלכה למעשה - מאת דודי זוסימן, מהנדס חלל, באתר תפוז
    לוויינים מעל ראשינו - מאת יורם אורעד, באתר עמלנט
    אתר הלוויינים הישראלי
    אשכול ידיעות על לוויינים, באתר הידען
    לוח אירועים אסטרונומיים ומעברי לווינים בהירים מעל ישראל
    זמני מעבר תחנת החלל והטלסקופ האבל מעל שמי ישראל
    הרצאות וידאו על לווינים ומשימות חלל

      השעה עכשיו היא Mon Jul 16, 2018 10:58 pm